ת"פ 49999-06-16 מדינת ישראל נ' בר טוב(עציר) ואח'

ביום 21.8.16 הגישה הסנגוריה הציבורית בקשה בדבר רצונה להשתחרר מייצוג בתיק הנדון. בבקשה פורטו הנימוקים בגינם מבקשת הסנגוריה להשתחרר מייצוג בהם רצונו של הנאשם לייצג את עצמו והתנגדותו החד משמעית של הנאשם להיות מיוצג. כמו כן לאור החלטתי מיום 31.7.16, שלחה הסנגוריה עורך דין מטעמה לבקר את הנאשם בבית הסוהר דקל ביום 11.8.16, אך לדבריה הנאשם סירב להיפגש עם עורך הדין והפגישה לא התקיימה.

עמדת המאשימה לבקשה זו חוזרת לפתחו ולשיקול דעתו של בית המשפט, בציון העובדה כי הנאשם עצור וכי עמדתה בתיק הינה מאסר בפועל.

הדיונים בתיק

ביום 19.7.16 נקבע דיון מענה לכתב האישום, אז ביקש הנאשם שלא להיות מיוצג באומרו :"אני רוצה לייצג את עצמי בצורה אחרת אני חושב שאני יכול להגן על עצמי ולנהל את הענייניים שלי בעצמי". הדיון נדחה למתן מענה מפורט על ידי הנאשם לבדו.

ביום 31.7.16 ביקש בית המשפט מהנאשם להשיב לכתב האישום. לאחר שהנאשם שאל את בית המשפט שאלות ובית המשפט התייחס וענה לכל שאלה בסבלנות רבה, הנאשם לא נתן מענה לכתב האישום. לאחר בקשות חוזרות ונשנות של בית המשפט לנאשם לתת מענה, נראה כי לא מנוס ובהחלטה נקבע כי במצב דברים זה ראוי שהנאשם יהיה מיוצג.

דיון והכרעה

בסעיף 15 (א) (5) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן:" החוק") נקבע כי בנסיבות מסוימות, נתונה סמכות לבית המשפט, לְמַנוֹת לנאשם סנגור, מטעמו:

15.(א) נאשם שאין לו סניגור, או חשוד בעבירה אשר לשם בירורה הוחלט לגבות עדות

לאלתר לפי סעיף 117 ואין לו סניגור, ימנה לו בית המשפט סניגור אם נתקיים בו

אחד מאלה:

(5)התובע מסר הודעה כאמור בסעיף 15א(א) או (ב) לגבי הנאשם, בדבר האפשרות

שהתובע יבקש מבית המשפט להטיל עליו עונש מאסר בפועל אם יורשע;

בסעיף 17(ב) לחוק סדר הדין הפלילי, קיימת אפשרות לשחרר סניגור מייצוג נאשם, לפיו: "הרשה בית המשפט לסניגור להפסיק לייצג את הנאשם מחמת שלא שיתף פעולה עם סניגורו, רשאי בית המשפט, על אף האמור בסעיף 15, לא למנות לנאשם סניגור אחר אם ראה שאין בכך להועיל".

עם זאת עמד בית המשפט העליון על זכותו הבסיסית של נאשם להיות מיוצג, בע''פ 8347/13 פלוני נ' מדינת ישראל (ניתן היום ‏11.2.2016), נאמר: "הזכות לייצוג בהליך פלילי נחשבת לאחת מזכויות היסוד של הנאשם, ותכליתה להבטיח קיומו של משפט צדק. זכות זו נגזרת, בין היתר, מעקרון השוויון, לפיו הצדדים במשפט הפלילי, קרי המדינה והנאשם, אמורים להיות שווי מעמד, במסגרת ההליך המשפטי. זכותו של הנאשם להיות מיוצג, נובעת מן ההנחה כי ייצוגו בהליך הפלילי יטיב עימו ועשוי למנוע הרשעות שווא, שעה שהיעדר ייצוג עלול לפגוע ביכולת הגנתו ובמימוש זכויותיו הדיוניות והמהותיות. זכות הייצוג של נאשם בהליך הפלילי נועדה גם על מנת להבטיח את האינטרס הציבורי בכללותו, שעניינו בירור האמת וקיומו של משפט צדק. על רקע האמור לעיל, בנסיבות מסוימות, נתונה סמכות לבימ"ש, לְמַנוֹת לנאשם סנגור, מטעמו. ברירת המחדל היא כי הנאשם יהיה מיוצג בהליך הפלילי המתנהל נגדו, כאשר ניהול המשפט על-ידי הנאשם עצמו, הוא חריג לכלל זה. שחרור סניגור מייצג ייעשה רק במקרים חריגים בהם הנאשם נמנע בתוקף מלשתף פעולה עם הפרקליט אשר מונה כדי לייצגו".

לגופו של עניין, כתב האישום מייחס לנאשם 1 ולנאשם 2 באישום הראשון עבירות של גידול וייצור הכנת סמים מסוכנים ועבירה של החזקה/שימוש בסמים שלא לצריכה עצמית, באישום השני מיוחסת לנאשם 1 בלבד, עבירה של החזקה ושימוש בסמים שלא לצריכה עצמית.