ת"פ 4973-08-13 מדינת ישראל נ' שרביט

1.הנאשם, יליד 1980, משרת כראש צוות מודיעין ביאחב"ל, הורשע בהכרעת דין מנומקת ומפורטת בעבירה של תקיפת חסר ישע, בניגוד לסעיף 368ב(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

עיקרי הכרעת הדין והקביעות העובדתיות

2.העובדות העומדות בבסיס ההרשעה מפורטות בפיסקה 54 להכרעת הדין ולצורך גזירת הדין ראיתי לחזור עליהן:

• ביום 13.3.12 בשעה 23:00 שהה הנאשם בחתונת אחיו בגן ארועים בצומת פתח תקוה ובשלב מסויים, לפני שהחתונה הסתיימה, קיבל דיווח משכנו, וכנראה בהמשך גם משוטרים כי ביתו נפרץ, והוא החליט לגשת לתחנת נתניה על מנת למסור הודעה.

• לנאשם היכרות עם קציני תחנת נתניה ושוטריה, זאת מכוח העובדה שהינו שוטר ביאחב"ל וכן היות וארוסתו דאז היתה קצינה בתחנה.

• הנאשם הגיע לתחנה כשהוא לבוש אזרחי, וכשריח אלכוהול נודף מפיו, שכן שתה משקה אלכוהולי בארוע. יחד עם זאת, הנאשם לא היה בגילופין או תחת השפעת אלכוהול ולא הוכח כי האלכוהול השפיע על התנהגותו או על שיקול דעתו.

• הנאשם, אשר ידע כי המתלונן עצור וחשוד בגין התפרצות לביתו, הבחין בכך שהמתלונן מתנהג בגסות, בחוסר נימוס ואף תוך השמעת דברי איום והקנטה כלפי השוטר תומר, אותו הוא מכיר. הוא אף שמע את המתלונן מדבר בגנות המשטרה והשוטרים בכלל ויתכן ושמע את המתלונן קורא להורדת האזיקים מידיו, על מנת "שיראה לשוטרים מה זה".

• המתלונן שהה בחדר המעוכבים, כשידיו ורגליו כבולות באזיקים.

• הנאשם לא הבחין בכך שהמתלונן הטיח את שתי ידיו האזוקות בחזהו של השוטר תומר או שהרים לעברו כיסא ואף לא היה מודע לעובדה זו.