ת"פ 49515-03-14 מדינת ישראל נ' זגל

1.הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות, בכתב האישום בעבירות של כניסה לישראל שלא כחוק לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל , תשי"ב-1952 (3 עבירות); שימוש במסמך מזויף לפי סעיף 420 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק") (2 עבירות); וזיוף בכוונה לקבל דבר לפי סעיף 418 לחוק.

2.בטיעוניה לעונש טענה ב"כ המאשימה כי הנאשם יליד 1991, ללא הרשעות קודמות וללא תיקים נוספים, הורשע לאחר ניהול הוכחות בשני אישומים של שהיה בלתי חוקית בישראל, זיוף ושימוש במסמך מזויף –שבוצעו בשנת 2013.

צוק העיתים והמצב הביטחוני הרעוע מחייבים החמרה בענישה בעיקר נוכח תופעה חדשה יחסית ורחבת היקף של "תעשיית הזיופים" הנעה סביב אישורי כניסה, שהיה ועבודה בישראל.

מתחם הענישה הראוי באישום הראשון נע בין חודש לשישה חודשי מאסר, ובאישום השני בין מס' חודשי מאסר ועד 9 חודשים – וסה"כ יש להשית 12 חודשי מאסר בפועל, תוך קיזוז ימי המעצר בתיק, לצד מאסר על תנאי וקנס, בהיותן עבירות בעלות גוון כלכלי שמאחוריהן מוטיבציה לשוב ולבצע אותן.

בנסיבות אלה, בתיק המעצר קיימת הפקדה ע"ס 3,000 ₪, וימי מעצרו של הנאשם בין 21.3.14 עד 2.4.14, ובאישום הראשון מיום 26.2.13 עד 28.2.12.

מאידך, טען ב"כ הנאשם לעונש כי הנאשם בחר לנהל הוכחות בעניין הזיוף, וביתר הודה, למרות שלפי עקרונות תיקון 113 לחוק העונשין ניהול הוכחות לא ייזקף לחובתו.

הנאשם היה רק בן 22 בעת ביצוע העבירה באישום ראשון, ובן 23 באישום השני.

מטרת הכניסה הייתה לצרכי פרנסה בלבד, כאשר מדובר בנאשם צעיר שחיפש עבודה ורצה להתפרנס בכבוד.

לנאשם 2 אחים שלומדים באוניברסיטה הפתוחה של ירושלים אל-קוץ ובאוניברסיטת אל חדורי בשטחים-בטול כרם, והנאשם מנסה לעזור לאביו ולהשתתף בתשלומי לימודיהם.

העבירות בוצעו ב- בשנת 2013 כשהמצב הביטחוני היה רגוע יותר.

מתחם עונש בעניינו לפי המתחם שנקבע בהלכת אלהרוש.

לחילופין, אם יוחמר עמו בגלל שיש עבירות נלוות לעבירת השהייה שלא כחוק, מתחם העונש ההולם נע בין מס' ימי מאסר בפועל עד מס' חודשים בפועל.

העבירות הנלוות שהתבצעו באישום השני הינן בבחינת מעשה שבא כדי להכשיל את עבירת השב"ח ולא במטרה לבצע עבירות נוספות כמו עבירות רכוש או עבירות הפוגעות בביטחון המדינה.

לעניין הנסיבות שקובעות את המתחם עצמו –לא קדם שום תכנון, וכפי שהעיד בבימ"ש הוא לא עבד, בא אליו מישהו והציע "לעשות" את האישור הזה, הדברים נעשו בצורה ספונטנית ותוך כדי דיבור ושיח עם אחר. האחר שנתן לו את האישור זייף אותו באופן שמפחית מחלקו של הנאשם באירוע.