ת"פ 4915-07-15 מדינת ישראל נ' ע'

ביום 28.12.15, במסגרת הסדר טיעון, הודה הנאשם והורשע לפי כתב אישום מתוקן בעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) בצירוף סעיף 7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים.

בהתאם להסדר, הופנה הנאשם לשירות המבחן והתקבלו בעניינו שני תסקירים, מיום 7.6.16 ומיום 8.9.16. התסקירים היו 'חיוביים' ולפי ההסדר טענו הצדדים ללא התחייבות לעונש העיקרי, ובהסכמה לעניין חילוט. התביעה עתרה סוף-דבר לעונש שעיקרו שלושה חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות, וההגנה עתרה לביטול ההרשעה ולחילופין – מאסר מותנה וקנס בלבד.

מעשי הנאשם:

1. ב-7.5.15 בשעה 22:45 רכב הנאשם על קטנוע בתל-אביב, אך כשהבחין במחסום משטרתי – עלה על מדרכה בניגוד לחוק והחל לשוב על עקבותיו. שוטר נסע אחריו ומצא את הקטנוע חונה ברחוב. לאחר זמן חזר הנאשם לקטנוע, וכשהשוטר צעק "עצור משטרה" החל לברוח עד שנלכד ונעצר.

2. השוטר תפס את הטלפון הנייד של הנאשם, ובעודו בידו התקשר לטלפון אביב, שמספר הטלפון שלו הופיע על הצג. השוטר ענה מבלי להזדהות כשוטר ומהשיחה הובהר כי אותו אביב ממתין לנאשם על-מנת שיביא לו "שלושה ב-500" לפי סיכום מוקדם.

3. הנאשם החזיק באותה עת שלוש מנות קוקאין במשקל כולל של 2.1299 גרם נטו וכן 19.93 גרם נטו קנבוס, והכל שלא לצריכה עצמית, כשהסמים מוסתרים בתחתוניו.

4. בנוסף נתפסו בחזקת הנאשם שני מכשירי טלפון ניידים, כרטיס סים ו-3,200 ₪ במזומן.

    

   דחיית עתירתה של ההגנה לביטול ההרשעה:

   1. אין כתיאור העובדתי שהובא לעיל כדי להצביע על עומק מעורבותו של הנאשם בעולם הסם, כשנסיבות ההחזקה מעידות על הכוונה הברורה להעביר את הסם לאחר במסגרת מסחרית מאורגנת.