ת"פ 48954-07-14 מדינת ישראל נ' דסוקי(עציר)

א.רקע כללי וגדר המחלוקת בין הצדדים:

1. הנאשם הואשם לפניי בביצוע העבירה של תקיפה סתם, לפי הוראות סעיף 379 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין). על פי עובדות כתב האישום, ביום 20.7.14, בשעת ערב, ישבה המתלוננת, יחד עם חבריה, בבית קפה בתל-אביב. בהמשך הדברים, בשעה 22:00 לערך, הגיח לפתע הנאשם לכיוונה של המתלוננת והכה בפניה בחוזקה, באמצעות ידו. מעוצמת המכה כמעט ונפלה המתלוננת מהכיסא. חבריה של המתלוננת תפסו את הנאשם ועיכבו אותו עד הגעת השוטרים לבית הקפה.

2. הנאשם נעצר על ידי השוטרים. תוך כדי תקופת מעצרו הוגש נגד הנאשם כתב אישום, בד בבד עם בקשה להארכת תקופת מעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. במסגרת הליכי המעצר הורה בית המשפט, שדן בהליכי המעצר, על ביצועה של הסתכלות פסיכיאטרית לצורך הכנת חוות דעת הן בשאלת כשירותו הדיונית של הנאשם, דהיינו: יכולתו להבין הליכי משפט ולעמוד לדין, והן בשאלת כשירותו המהותית של הנאשם, דהיינו: אחריותו למעשיו בעת ביצוע העבירה בה הוא מואשם.

3. ביום 29.7.14 ניתנה חוות דעת פסיכיאטרית מקיפה בעניינו של הנאשם, אשר הוכנה על ידי ד"ר קלרה שילד, מנהלת היחידה לפסיכיאטריה משפטית במרכז הרפואי לבריאות הנפש ע"ש י' אברבנאל, בסיוע קרימינולוגית קלינית. על פי מסקנת חוות הדעת, הנאשם נמצא לא כשיר, דיונית ומהותית. בחוות הדעת נקבע כי הנאשם נמצא במצב פסיכוטי פרנואידי פעיל. עוד נקבע כי הנאשם מסוכן לסביבתו, בשל התנהגות אלימה בלתי צפויה, והומלץ להורות על צו אשפוז בעניינו (להלן – חוות הדעת הפסיכיאטרית).

4. בין לבין, בשל העובדה ששניים מן העדים לאירוע נשוא כתב האישום היו תיירים תושבי חו"ל, הגישה המאשימה בקשה דחופה לגבייה מוקדמת של עדויותיהם. הדיון בבקשה נערך ביום 31.7.14 בפני כב' סגן הנשיא, השופט מ' פלד. כב' סגן הנשיא היה ער למסקנות חוות הדעת הפסיכיאטרית. יחד עם זאת, נוכח עמדת המאשימה שחלקה על ממצאי חוות הדעת – עמדה שבכל מקרה מחייבת ניהולו של משפט – החליט כב' סגן הנשיא להיעתר לבקשה, ושמע את עדויותיהם של שני העדים האמורים.

5. במסגרת הליך של גישור לא הגיעו הצדדים להסכמות. יחד עם זאת, ההגנה הודיעה כי אין במקרה דנא מחלוקת עובדתית באשר לאירוע מושא כתב האישום וההגנה מודה בעובדות כתב האישום. המחלוקת בין הצדדים צומצמה אפוא אך ורק לשאלת כשירותו הנפשית של הנאשם. בהתייחס לסוגיה זו עתרה ההגנה בפני בית המשפט לקבל את ממצאי חוות הדעת הפסיכיאטרית ולהורות – בהתאם להוראות סעיף 170(א) רישא לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב–1982 (להלן – החסד"פ) – על הפסקת ההליכים המשפטיים נגד הנאשם. מנגד עתרה התביעה לדחיית ממצאי חוות הדעת. לשיטתה, מצבו של הנאשם נובע מהתמכרותו לסמים. הנאשם הינו צרכן סמים ומסוכן, ועל כן יש למצות עמו את הדין.

6. שמיעת הראיות התקיימה לפניי. נוכח המחלוקת המצומצמת בין הצדדים, כתיאורה דלעיל, נשמעה לפניי רק עדותה של ד"ר שילד.

    

   ב.חוות הדעת הפסיכיאטרית:

7. חוות הדעת הפסיכיאטרית, שהוכנה בעניינו של הנאשם, הינה, כאמור, חוות דעת מקיפה. חוות הדעת כוללת פירוט נרחב של 14 אשפוזיו הקודמים של הנאשם ותולדות מחלתו, החל משנת 1989. בהמשך הדברים (החל מעמ' 5 לחוות הדעת) פורטו, בין השאר, הרגליו של הנאשם, התנהגותו במהלך האשפוז, האבחנות וההמלצות בעניינו.