ת"פ 48548-04-15 מדינת ישראל נ' נאצר(אסיר)

רקע

1. הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות כדלקמן:

   • גניבת רכב, לפי סעיף 413 ב' לחוק העונשין התשל"ז – 1977 (להלן: "החוק").

   • כניסה לישראל שלא כחוק, לפי סעיף 12(1)לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952.

   • נהיגה ללא רישיון נהיגה, לפי סעיף 10 א' לפקודת התעבורה (נ"ח) תשכ"א 1961.

   • נהיגה בקלות ראש, לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה.

2. על-פי המתואר בעובדות כתב האישום, בתאריך 22.4.15 שהה הנאשם בישראל ללא אישורי שהייה או תעסוקה כדין. באותו מועד גנב הנאשם משאית יחד עם שלושה אחרים, שזהותם אינה ידועה למאשימה. בהמשך למתואר, נהג הנאשם במשאית כאשר אין בידו רישיון נהיגה. משהבחין בו שוטר והורה לו לעצור, תוך שהוא מפעיל אמצעי זיהוי, לא נשמע הנאשם להוראותיו, האיץ מהירות נסיעתו וגרם להתהפכות המשאית על צידה.

3. הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו הנאשם הודה והורשע בכתב האישום המתוקן.

   טיעוני הצדדים

4. לטענת ב"כ המאשימה, עוה"ד מעין דואק ורוני מרקוביץ, הנאשם הינו שב"ח אשר בזמן שהותו בארץ ביצע את המיוחס לו. כתוצאה ממעשיו נפצע הנאשם ושהה בבית חולים. הנאשם סיכן את ציבור המשתמשים בדרך ואת עצמו. כמו כן, בגניבת המשאית נפגעה ההגנה על קניינו של אדם. לאור המצב הביטחוני יש מקום להחמיר עם הנאשם, כמו גם לאור העובדה כי ביצע עבירות בזמן שהותו בארץ, כפי שנקבע בהלכת אלהרוש וזאת על אף שהנאשם נעדר עבר פלילי. מתחם העונש הינו בין 20 ל- 32 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים. המאשימה עתרה להשית על הנאשם עונש בחציו העליון של המתחם.