ת"פ 48401-12-12 מדינת ישראל נ' לנדאו'ס אקספרס בע"מ ואח'

א.רקע כללי:

1. הנאשמים הורשעו, על יסוד הודאתם בעובדות כתב האישום, בביצוע העבירות בהן הם הואשמו בכתב האישום. מדובר בעבירות של אי הגשת דוחות, בניגוד להוראות פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], תשכ"א-1961 (להלן – פקודת מס הכנסה). נוכח הסרת המחדלים המאשימה הודיעה שתסתפק בענישה הכוללת מאסר מותנה וקנס, והלכה למעשה גדר המחלוקת בין הצדדים לפניי הצטמצם לשאלת שיעור הקנס שיש להשית על נאשם 2, באשר נאשם 1 הינה חברה שאינה פעילה יותר.

2. כתב האישום אוחז חלק כללי ושלושה אישומים. על פי עובדות החלק הכללי לכתב האישום, נאשמת 1, חברה פרטית הרשומה בישראל, עסקה בתקופה הרלוואנטי לכתב האישום בשילוח בינלאומי. נאשם 2 היה באותה התקופה מנהלה הפעיל של נאשמת 1. על פי הוראות פקודת מס הכנסה היו הנאשמים חייבים להגיש, באותה התקופה, דו"ח על הכנסותיהם, בצירוף מאזן וחשבון רווח הפסד מאושרים על-ידי רואה-חשבון, על הכנסותיה של נאשמת 1 (להלן – דו"ח). בנוסף, אף נאשם 2 היה חייב להגיש דו"ח על הכנסותיו.

3. על פי עובדות האישום הראשון, בו הואשמו נאשמים 1 ו-2, הם לא הגישו דו"ח על הכנסותיה של נאשמת 1 לשנת המס 2010 במועד. על פי עובדות האישום השני, בו הואשמו נאשמים 1 ו-2, הם לא הגישו דו"ח על הכנסותיה של נאשמת 1 לשנת המס 2011 במועד. שני הנאשמים הואשמו אפוא, באישומים אלה, בעבירות של אי הגשת דו"ח במועד לפי הוראות סעיף 216(4) יחד עם סעיף 117 לפקודה, כאשר לנאשם 2 יוחסה אחריות מנהלים לפי הוראות סעיף 224א לפקודה.

4. על פי עובדות האישום השלישי, בו הואשם נאשם 2 בלבד, הוא לא הגיש דו"ח (אישי) לשנת המס 2011 במועד. נאשם 2 הואשם באישום זה בעבירה נוספת של אי הגשת דו"ח במועד לפי הוראות סעיף 216(4). בסך הכל מדובר אפוא בשתי עבירות של נאשמת 1 ובשלוש עבירות של נאשם 2.

5. הנאשמים הודו כאמור בעובדות כתב האישום הנ"ל והורשעו על יסוד הודאה זו בכל העבירות בהן הם הואשמו כאמור לעיל. כפי שצוין בפתח הדברים, כל המחדלים מושא כתב האישום הוסרו.

    

   ב.הראיות לקביעת העונש ועיקר טיעוני ב"כ הצדדים:

6. ב"כ המאשימה לא הגישה ראיות לעונש. ב"כ המאשימה ציינה כי בקשתו של נאשם 2 להמרת כתב האישום בקנס מנהלי נדחתה. יחד עם זאת, נוכח הסרת כל המחדלים היא לא עתרה לעונש של מאסר בפועל וציינה כי ניתן להסתפק במאסר על תנאי, קנס כספי והתחייבות להימנע מעבירה. ב"כ המאשימה לא עתרה לקביעת מתחמי עונש הולמים קונקרטיים אלא ציינה כי הקנס המנהלי בגין העבירות, בהן הורשעו הנאשמים, הינו בשיעור של 8,500 ₪, ואילו הקנס המרבי הינו בשיעור של 29,200 ₪; והכל בהתייחס לכל עבירה ועבירה.

7. ב"כ הנאשמים ביקש להקל עם נאשם 2 בכל הנוגע לגובה הקנס. ב"כ הנאשמים הדגיש כי נאשם 2 עשה כל שביכולתו להסרת המחדלים, כשלדבריו הוא הצליח בכך רק בעזרת חברים בקהילה החרדית, עליה הוא נמנה. ב"כ הנאשמים הרחיב בתיאור מצוקותיו של נאשם 2. מדובר באדם בן 46, נשוי אב לעשרה ילדים. נאשם 2 עלה בגיל 21 לישראל, התנדב לצה"ל אך נתקל בקשיי קליטה רבים, הן במישור הכלכלי והן במישור הנפשי.