ת"פ 48104-08-10 מדינת ישראל נ' ברודצקי ואח'

(בבקשה 84)

1.בבקשתו מיום 3.11.16, ביקש הנאשם 1 (להלן: "הנאשם") כי בית המשפט יתן צו שיחייב את המוסד לביטוח לאומי לפרט את השווי הכספי של הזכויות שהפסיד/איבד בעקבות הרשעתו, וזאת על מנת להציגן במסגרת הטיעונים לעונש.

2.המאשימה מתנגדת לבקשה ומבקשת להורות על דחייתה. לשיטתה, הרשעתו של הנאשם עשויה להוביל להליכים משמעתיים נגדו אשר יש להם השלכות כספיות עליו, ולכן שאלת ה"פגיעה בזכויות הנאשם" כתוצאה מהרשעתו תלויה באותם הליכי משמעת שיינקטו נגדו, ככל שיינקטו. עוד נטען, כי נושא זה אינו בתחום טיפולו של ב"כ המאשימה.

3.בתשובתו לתגובת המאשימה, שב ב"כ הנאשם ועמד על כך כי יינתן צו המופנה למוסד לביטוח לאומי על מנת שזה יפרט את הזכויות שהנאשם הפסיד במקום עבודתו עקב הפרשה וההרשעה נשוא תיק זה, ובכללם פיטוריו ללא פיצויי פיטורים, הפסד קרנות ההשתלמות, הפסד זכויות פנסיוניות וכו'. לשיטת ב"כ הנאשם, מדובר בראיות אותן מתכוון הנאשם להביא במסגרת טיעוניו לעונש.

4.סעיף 189 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982 קובע, כי:

"סיים התובע הבאת ראיות לעניין העונש, או שלא הביא ראיות כאלה, רשאי הנאשם לנהוג, לעניין העונש, כאמור בסעיף 161 או למסור הודעה בלי להיחקר, וכן רשאי הוא להביא ראיות להקלת העונש".

5.בספרו של המלומד קדמי, על סדר הדין בפלילים, חלק שני, הליכים שלאחר כתב אישום, עמ' 1630 צוין, כי "לעולם שמורה לו (לנאשם) הזכות גם בשלב זה (שלב גזר הדין) לקרוא עדים מטעמו ולהציג ראיות אחרות כגון: חוות דעת של מומחים, או תעודות רפואיות, או מסמכים אחרים".

6.יוצא, כי זכותו של נאשם במסגרת ראיותיו לענין העונש להביא כל ראיה להקלת עונשו.

במקרה עסקינן, הראיה שמבקש הנאשם להגיש הנה ראיה הנוגעת לנסיבותיו האישיות והכלכליות, ואין ספק שיש לה השלכה בקשר לקביעת העונש.

7.בהינתן האמור, אני נעתר לבקשה ונותן בזה צו המופנה למוסד לביטוח לאומי והמורה לו לפרט את השווי הכספי של הזכויות שהנאשם הפסיד/איבד בעקבות הרשעתו, בתיק דנן.