ת"פ 45988-02-12 מדינת ישראל נ' סייף

רקע

1. הנאשם הודה והורשע בכתב אישום מתוקן, בעבירה של ניסיון קבלת דבר בתחבולה. בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן, ביום 23.3.08 נחקר הנאשם תחת אזהרה בתחנת משטרה. כעבור יומיים, במסגרת מכרז לתפקיד יועץ משפטי בלשכת ראש הממשלה, חתם הנאשם תצהיר ולפיו לא מתנהלת נגדו כל חקירה פלילית בעת מילוי התצהיר, ביודעו שאין הדבר כך.

    

2. כתב האישום הוגש כ-4 שנים לאחר ביצוע העבירה, הדיונים נדחו מעת לעת, נקבעו לשמיעת הוכחות, מועד אשר בוטל בשל תנאי מזג אוויר, נקבע מועד נוסף לשמיעת הוכחות, ובמועד הדיון שנקבע – הוצג ההסדר לפיו תוקן כתב האישום.

    

   טיעוני הצדדים

3. המאשימה טענה כי הנאשם פגע בטוהר המידות ובשלטון החוק, באופן העלול לגרום לנזק. המאשימה טענה כי יש להותיר הרשעה בתיק זה על כנה, בשל העובדה שהימנעות מהרשעה הינה חריג שבחריגים. הרשעה עלולה לפגוע במקצוע הנאשם כעורך-דין, ואולם על הנאשם להוכיח נזק קונקרטי. הרשעת הנאשם לא תביא בהכרח לפסילת רישיונו כעורך-דין. המאשימה הפנתה לפסיקה לביסוס עמדה זו. לגבי העבירה הספציפית, טענה המאשימה כי מדובר ברף נמוך של ביצוע העבירה, אך יש בה פגיעה באמון המערכת בעניין מהותי של התנהלות חקירה פלילית. לפיכך, עתרה המאשימה להטיל על הנאשם מאסר מותנה וקנס כספי.

    

4. בא-כוח הנאשם טען לחלוף הזמן שיש בו כדי להעיד הן על השיהוי בחקירה ובהגשת כתב האישום, והן על כך שבנאשם לא דבק כל רבב לפני ביצוע העבירה ומאז ועד היום. בא-כוח הנאשם הציג מכתבי הערכה בעניינו, לרבות מכתבו של ראש לשכת עורכי הדין, תעודות לגבי השתלמויות מקצועיות שעבר וכן אישור לאמן מתמחה. עוד ביקש להדגיש את מפח הנפש שנגרם לנאשם בשל ניהול ההליך הפלילי, וכן החרטה המלאה שהביע בגין האירוע. לפיכך, נוכח מידת הנזק שתיגרם לנאשם, עתר להסתפק באי הרשעה וכן בשל"צ.

   הנאשם בעצמו טען כי במהלך השנים לא יכול היה לגשת למכרזים, חש את ההליך הפלילי המרחף מעל ראשו וכן הביע צער על מעשיו. עוד הדגיש, כי התיק בו נחקר - נסגר.

    

   אי הרשעה