חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

ת"פ 45912-10-14מדינת ישראל נ' דה האס

: | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום ירושלים
45912-10-14
24.8.2015
בפני השופט:
שמואל הרבסט

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
 נאשם:
אהרן דה האס
החלטה
 

 

  1. בפניי בקשה לביטול כתב אישום, אשר במסגרתה מבקשת באת כוח הנאשם, עוה"ד לימור זקן, לקבל את טענותיו המקדמיות של הנאשם על פי סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב -1982, על פיהן כתב האישום אינו מגלה עבירה וכן טענה נוספת לפיה הנאשם הורשע בערכאה אחרת בגין המעשה נשוא כתב האישום דנן, והכל על פי כתב האישום דנן.

     

  2. כתב האישום המתוקן מייחס לנאשם עבירה של ניסיון לשימוש ברכב ללא רשות, לפי סעיף 413ג רישא בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, ועל פיו ביום 25.4.14 סמוך לשעה 09:31 בכביש 446 סמוך לדיר קדיס, נטל הנאשם את רכבו של זאב קארפ (להלן:"הרכב") ונהג בו ללא רישיון נהיגה וללא תעודת ביטוח, וכמובן, ללא רשות מאת בעליו.

     

  3. עובר להגשת כתב אישום זה, הוגש נגד הנאשם כתב אישום בבית המשפט לתעבורה המתייחס לאותו אירוע. בהליך זה (בבית המשפט לתעבורה), הואשם הנאשם בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה וללא תעודת ביטוח חובה תואמת על פי סעיף 10 (א) לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א-1961, ועבירה לפי תקנה 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל – 1970 (תת"ח- פ"ת- 7418-05-14).

     

    ביום 2.7.14 , הודה הנאשם בבית המשפט לתעבורה והורשע במיוחס לו, ובאותו המעמד נגזר דינו לעונשי פסילה מלהחזיק ברישיון נהיגה, פסילה מותנית ומאסר מותנה.

     

     

  4. בתיק דנן, ביקשה המאשימה לתקן את כתב האישום, בדרך של שינוי סעיף החיקוק לעבירת ניסיון (לשימוש ברכב ללא רשות). טענת המאשימה היא, כי כתב האישום במתכונתו המתוקנת מגלה עבירת ניסיון ברורה, וכי כוונתו של הנאשם הייתה לנטוש את הרכב או להשאירו במקום ממנו נלקח או בסמוך לכך. עוד טוענת המאשימה כי לא קיימת כפילות בהעמדתו של הנאשם לדין הן בבית המשפט והן בבית משפט השלום בתיק דנן, בשל העובדה כי "הנאשם הועמד לדין בבית המשפט לתעבורה בגין עבירות אחרות...וכי מעיון בהוראות החוק שלעיל עולה כי היסודות העובדתיים של העבירות שבהן הורשע הנאשם בבית המשפט לתעבורה שונים מהיסודות העובדתיים של עבירת שימוש ברכב ללא רשות למעט רכיב הנהיגה ברכב" ( סעיפים 6,7 ו-13 לתגובת המאשימה מיום 5.7.15).

    שתי טענות, אם כן, בפיו של הנאשם. האחת קשורה ליסודותיה של העבירה המנויה בכתב האישום, ואילו השנייה, הינה טענה מיקדמית הקשורה בהליך אחר ומקביל אשר התנהל נגד הנאשם בבית המשפט לתעבורה, כאמור וכמפורט.

    נחל את דיונינו דווקא בטענה השנייה, המיקדמית, והכל כפי שיפורט להלן.

     

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

כתבות קשורות

חזרה לתוצאות חיפוש >>