ת"פ 45094-10-13 מדינת ישראל נ' דמוזי

פתח דבר

הנאשמת הודתה, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש של בן זוג, לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 .

בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן, ביום 17.07.13 , התגלע ויכוח בין המתלונן לנאשמת, בני זוג, בדירתם שבמזכרת בתיה. במהלך הויכוח, אחזה הנאשמת בחולצת המתלונן והובילה לקריעתה. המתלונן פנה לעבר מכשיר הטלפון על מנת להתקשר למשטרה, בעוד הנאשמת המשיכה לאחוז בחולצתו. למתלונן נגרמו שריטות בבטנו.

טיעוני המאשימה

ב"כ המאשימה התייחסה בטיעוניה לעונש לחומרת העבירה ולערך החברתי הנפגע כתוצאה ממעשיה של הנאשמת. הנאשמת ביצעה עבירה של אלימות במשפחה ולכן, פגעה בשלמות התא המשפחתי ובהגנה על גופו של אדם. עוד הדגישה כי בית המשפט העליון אמר דברו לא פעם ביחס לחומרת עבירות האלימות בתוך המשפחה. 

שירות המבחן התרשם ממערכת יחסים רוויה בקונפליקטים בין בני הזוג ואלימות הדדית וכי לנאשמת נזקקות טיפולית גבוהה.

ב"כ המאשימה ציינה כי המלצת שירות המבחן להמנע מהרשעתה של הנאשמת אינה עולה בקנה אחד עם הקריטריונים שנקבעו בפסיקה וכך, גם אין הנאשמת מצוייה בגדרי מתחם הסטייה ממתחם העונש ההולם בשל שיקום. שירות המבחן אמנם המליץ על שילובה של הנאשמת בהליך טיפולי ושיקומי, אך היא טרם החלה בו.

המאשימה עתרה כי הנאשמת תורשע ויושת עליה עונש צופה פני עתיד, קנס וצו מבחן.

טיעוני ההגנה

ב"כ הנאשמת ציינה בטיעוניה הן את נסיבות ביצוע העבירה והן את נסיבותיה האישיות של הנאשמת.

ב"כ הנאשמת הדגישה כי מעשיה של הנאשמת נעשו על רקע ויכוח עם בן זוגה, כשברקע עומדת מערכת יחסים עכורה בין השניים והיותם דרים תחת קורת גג אחת, למרות קיומם של הליכים משפטיים בין השניים.

הנאשמת מבינה את הפסול במעשיה, הביעה חרטה ומגלה אמפתיה כלפי המתלונן, על אף מערכת היחסים ביניהם. עוד ציינה כי יש ליתן משקל לכך שהנזק שנגרם למתלונן בדמות שריטה אינו חמור.

לדידה של ב"כ הנאשמת, מתחם העונש ההולם במקרה דנן נע בין אי הרשעה לעונש מאסר מותנה. עוד ציינה כי באם בית המשפט סבור כי מתחם העונש ההולם הינו שונה, מבוקש כי בית המשפט יחרוג מן המתחם בשל שיקולי שיקום, כך שעניינה של הנאשמת יסתיים באי הרשעה וצו מבחן.

ב"כ הנאשמת הדגישה את נסיבות חייה הקשות של הנאשמת אשר הינה עולה חדשה מצרפת ונמצאת בגפה בארץ. הנאשמת מנהלת אורח חיים נורמטיבי ונעדרת עבר פלילי.

ב"כ הנאשמת הדגישה כי יש להתחשב במורכבות הטיפול בילדם המשותף של בני הזוג אשר מצוי בהשמה חוץ ביתית ומצבו עדין. עוד ציינה כי למרות ששירות המבחן אינו מציין זאת בתסקירו, משרתה של הנאשמת כסייעת בגני ילדים, תיפגע בצורה מובהקת מהרשעתה.

כן, ציינה את חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה.

הנאשמת הביעה חרטה על מעשיה בדבריה בפני בית המשפט וציינה כי ההליך המשפטי הפלילי המתנהל נגדה לימד אותה לקח. היא הביעה תקווה כי השנה הבאה תהא חיובית יותר בשבילה ושהיא תוכל להתחיל בחיים חדשים.