ת"פ 44832-11-11מדינת ישראל נ' ר'

הנאשמת והמתלונן א.ב.  (להלן: "המתלונן"), שניהם בגיל העמידה, קיימו מערכת יחסים זוגית רומנטית ובמשך מספר שנים התגוררו יחד וקיימו משק בית משותף, עד שבשלהי שנת 2011 עלו יחסיהם על שרטון והנאשמת התבקשה על ידי הנאשם לעזוב את דירתו, בה התגוררו באותה עת.

הנאשמת סירבה להתפנות מהדירה במשך מספר חודשים, ובסמוך למועד האירועים מושא כתב האישום נרקם קשר ידידותי-רומנטי בין הנאשם לאחרת, הגב' מ.ט.  (להלן: "החברה").

על רקע הסכסוך שהתפתח בין הנאשמת למתלונן, וקנאתה של הנאשמת בצרתה, הוגשו תלונות הדדיות של הנאשמת והמתלונן, שבסופם גובש כתב האישום שלפניי.

כתב האישום המקורי הכיל 4 אישומים, אולם לאחר סיום פרשת התביעה, ביקשה המאשימה לתקן את כתב האישום על ידי מחיקת שתי עבירות של הפרת צו בימ"ש שנועד להגן על אדם, על פי סעיף 287(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן "חוק העונשין"), שיוחסו לנאשמת באישום השלישי והרביעי משלא עמדה בחובת הוכחתן.

לבקשת ב"כ הנאשמת, לאחר שהנאשמת כפרה בעובדות, שבסופו של יום לא הוכחו ונמחקו, ושעל פיהן התבססו האישומים בעבירות אלה, אני מורה על זיכויה של הנאשמת משתי העבירות של הפרת צו בימ"ש שנועד להגן על אדם, על פי סעיף 287(ב) לחוק העונשין.

לאחר מחיקת האישומים המוזכרים לעיל נותרו בכתב האישום שלושה אישומים, כמפורט להלן:

אישום ראשון –

על פי המיוחס לנאשמת באישום זה, בתאריך 22.10.11, בשעה שאינה ידועה במדויק למאשימה, בקאנטרי ברחוב ***  תקפה הנאשמת את המתלונן, בן זוגה לשעבר, בכך שהלמה בגופו באמצעות תיקה, אותו החזיקה בידה.

בגין מעשה זה הואשמה בפרק הוראות החיקוק בעבירה של תקיפה סתם – בן זוג, על פי סעיף 382(ב) לחוק העונשין.