מדינת ישראל נ' ב'

רקע

1. הנאשמת הורשעה, במהלך שמיעת הראיות, בכתב אישום מתוקן בעבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), הפרת הוראה חוקית, עבירה לפי סעיף 287(א) לחוק, תקיפה סתם של בן זוג, עבירה לפי סעיף 382(ב) לחוק ושימוש בכח או באיומים למנוע מעצר, עבירה לפי סעיף 47(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח משולב), תשכ"ט- 1969.

    

   על פי עובדות כתב האישום המתוקן, הנאשמת והמתלונן היו בני זוג בתקופה הרלוונטית.

   ביום 15.2.16 ניתנה החלטת כב' השופט מזרחי בת"פ 28582-10-15 האוסרת על הנאשמת לצאת מתחומי העיר XXX (להלן: "ההוראה החוקית"), זאת במסגרת הרחקתה מהמתלונן. חרף זאת הנאשמת שכרה דירה יחד עם המתלונן בעיר XXX.

    

   ביום 9.6.16 בסמוך לשעה 23:01 בבית בני הזוג בעקבות ויכוח על רקע ביקור ילדיו של המתלונן בביתם, משכה הנאשמת בחולצתו של המתלונן, קרעה אותה, בעטה בו ודחפה אותו.

   בעקבות תלונת שכני בני הזוג על רעש וקולות ניפוץ מהבית, הגיעו למקום השוטרים מאור תחיא ושלמה הורוביץ. השוטרים הקישו בדלת, הזדהו וביקשו להיכנס, אז יצאה הנאשמת מהדירה מבעד לחלון ועמדה על הפרגולה של דירת הגן הנמצאת בקומה מתחת בכוונה לצאת מהדירה. השוטר הורוביץ שראה את הנאשמת כפופה כשבכוונתה לרדת למטה הורה לה לשוב לדירה על מנת שלא תסכן את עצמה. הנאשמת עשתה כן, חזרה לדירה ופתחה לשוטרים את הדלת.

   הנאשמת סירבה להזדהות לבקשת השוטרים. השוטר תחיא הודיע לה על עיכובה, בתגובה אמרה לו "אתה לא לוקח אותי לשום מקום", רצה לחדר השירותים וניסתה לנעול את עצמה. כאשר השוטר מאור תחיא הודיע לנאשמת על מעצרה וביקש לאזוק את ידיה, הנאשמת דחפה אותו והיכתה אותו באגרופים.

   ראיות לעונש

2. מגיליון הרישום הפלילי של הנאשמת (טע/1) עולה שלחובתה חמש הרשעות שהרלוונטיות לעניינו הן הרשעתה האחרונה מיום 7.5.17 בעבירות של חבלה כשעבריין מזויין ואיומים (עבירות שבוצעו כלפי המתלונן בתיק זה) והרשעה נוספת מיום 17.2.14 בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

    

3. כן הוגש פסק הדין בעפ"ג 16468-12-16 מיום 5.7.17 (טע/2) בו הוחמר עונשה של הנאשמת משל"צ למאסר לריצוי בעבודות שירות (להלן: "התיק הקודם").