ת"פ 43910-02-13 מדינת ישראל נ' אביטל

רקע עובדתי

1. הנאשם 1 (להלן: "הנאשם") הורשע על פי הודאתו, בכתב אישום מתוקן שהוגש במסגרת הסדר טיעון, שכלל מגבלה על טיעון המדינה לעונש. בכתב האישום המתוקן מיוחסים לנאשם שלושה אישומים. באישום הראשון מיוחסות לנאשם עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: "החוק") (15 עבירות). באישום השני מיוחסת לנאשם עבירת גניבה בידי מורשה, לפי סעיף 393(2) לחוק, ובאישום השלישי מיוחסת לנאשם עבירה נוספת של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 לחוק.

2. בהסדר הטיעון סוכם בין הצדדים, כי שירות המבחן יערוך תסקיר בעניינו של הנאשם. עוד סוכם, כי המאשימה תטען להטלת עונש מאסר בפועל לתקופה של שלוש שנים במצטבר למאסר אותו מרצה הנאשם כיום וכן מאסר מותנה ואילו הסניגור יטען לעונש כראות עיניו. עוד סוכם בין הצדדים כי הנאשם יפצה את המתלוננים, גיא בינאילוז ואסתר אייקליס בסך של 50,000 ₪ לכל אחד מהם, דהיינו פיצוי כולל בסך 100,000 ₪. במסגרת הדיון מיום 6.1.15 נמסר מפי התובע כי הפקדת סכום הפיצוי, כאמור, מהווה תנאי להסדר הטיעון ולכן על ההפקדה להתבצע עד למועד מתן גזר הדין. כן נמסר כי הנאשם הפקיד 40,000 ₪ בקופת בית המשפט. בתאריך 20.1.15 הוגשה הודעה מטעם הסניגור כי הנאשם הפקיד את יתרת כספי הפיצוי בסך 60,000 ₪.

3. מעובדות האישום הראשון עולה כי הנאשם, עו"ד במקצועו, אשר הושעה בתאריך 5.4.11 מלשכת עורכי הדין עד להחלטה אחרת. הנאשם הכיר את הנאשם 2, אזרח סין, שהסתנן לישראל דרך מצרים בסמוך לשנת 2009. במהלך חודש אוקטובר בשנת 2011 פנה הנאשם 2 לנאשם במטרה שיסייע לו להוציא צווי עיכוב יציאה לסינים. לשם כך קשרו השניים קשר ביניהם במהלך חודש מאי 2012 בכך שתכננו להונות את מערכת בתי המשפט ואת משטרת ההגירה על ידי קבלה במרמה של צווי עיכוב יציאה מהארץ לנתינים סינים זרים, אותם יוכלו להציג למשטרת ההגירה במטרה לטרפד את גירושם מישראל.

4. לשם הגשמת מטרתם, כאמור, פעלו הנאשם והנאשם 2 באופן שהנאשם היה מגיש תביעות פיקטיביות לבית משפט באמצעות שימוש בתובעים פיקטיביים, בהן כביכול האזרחים הסינים הינם הנתבעים, אשר נגדם מוגשת תביעה מטעם אותם תובעים פיקטיביים. בהמשך נטען כי הצדדים היו מגיעים כביכול להסדר פשרה והיה מוצא צו עיכוב נגד האזרחים הסיניים. כן נטען כי הנאשם 2 ניהל את הקשר עם הנתינים הסיניים.

5. הנאשם והנאשם 2 הציגו לבית המשפט במעשיהם מצג שווא במטרה לקבל במרמה את הצווים, כאמור, ב-15 הזדמנויות שונות, כאשר השתמשו בשמות של שלושה תובעים פיקטיביים, ב-15 נתבעים פיקטיביים, בשמות של עורכי דין שבם נעשה שימוש, ובסכומים שקיבלו לידיהם מהאזרחים הסיניים בסך כולל של 51,825 ₪ + 43,000$, סכום אשר חולק ביניהם, למעט 10,000 ₪ שהוחזרו לסינים באמצעות הנאשם 2.

6. מהאישום השני עולה, כי הנאשם ייצג כעורך דין את בני הזוג שלמה ושושנה אלמליח (המוכרים) ואת גיא בנאילוז (הרוכש), בהסכם מכר בנוגע לדירה באילת. בתאריך 23.6.05 הנאשם קיבל לידיו בנאמנות את מלוא התשלום בגין רכישת הדירה בסך 1,169,903 באמצעות העברה בנקאית לצורך הסרת המשכון והעיקולים שהוטלו על הדירה ולצורך העברת יתרת הסכום למוכרים. הנאשם נטל לצרכיו סך של 452,000 ₪, שנועדו לכיסוי המשכנתא והעביר לזוג אלמליח את מלוא התמורה שהיה זכאי לקבל במסגרת ההסכם. במעשיו, גרם הנאשם להוצאת צו פינוי מהדירה כנגד הרוכש.

7. מהאישום השלישי עולה, כי הנאשם ייצג את המתלוננת במסגרת עסקת מכירת דירתה בבת ים, שנחתמה ביום 16.8.10, בסך 825,000 ₪ ואף במסגרת רכישת דירה חלופית בסך 500,000 ₪ באילת בתאריך 25.11.10. בתאריך 7.1.11 הועבר לחשבונה של המתלוננת סך של 595,000 ₪ בגין מכירת הדירה בבת ים. בתאריך 9.11.11 העביר הנאשם סך של 100,000 ₪ בלבד למוכרת באילת, וכן העביר סך של 390,230 ₪ לשני נושיו של הנאשם. לאחר מכן, הציג הנאשם למתלוננת מצג שווא, לפיו העביר את כספי הדירה, בעוד שבפועל גנב אותם בפועל. כתוצאה ממעשיו של הנאשם, בתאריך 17.11.11 סולקה המתלוננת מהדירה והועברה לשהות בבית מלון כשמטלטליה נותרו בדירה. הנאשם השיב למתלוננת בטרם הגשת התלונה סך של 40,000 ₪.

    

    

   טיעוני הצדדים לעונש