ת"פ 42812-06-16 מדינת ישראל נ' ב.מ.ד.

1.לפני בקשה להורות על איסור פרסום שמו של המבקש ופרטים מזהים אודותיו וזאת בהתאם לסעיף 68(ב)(5) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט", או "החוק").

2.נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירה של מעשים מגונים בנסיבות מחמירות, אשר בוצעה, לפי הנטען, במהלך שנת 1998 כלפי קטינה, שלא מלאו לה 16 שנים.

3.הנאשם מבקש לאסור על פרסום שמו, וזאת מן הטעם שהפרסום יביא לפגיעה דרסטית בעיסוקו ועסקיו רחבי ההיקף של המבקש, ובתוך כך לפגיעה בבני משפחתו ואף במדינת ישראל.

בבקשה נטען, כי במסגרת פעילות העסקית מהווה המבקש "עמוד תווך בעסקה עצומת ממדים חובקת עולם עם מדינות שונות", ופרסום שמו עלול להרחיק משקיעים מהפרויקט, דבר שיביא לו לאובדן הכנסה של מיליארדי דולרים, וכן לאובדן הכנסה צפויה של מאות אלפי שקלים לקופת המדינה, סכום שעתיד להיות משולם כמיסים בגין אותה עסקת ענק ובגין עסקת ענק נוספת, הצפויה להיחתם בעתיד הקרוב. לטענת המבקש, עסקינן ב"פגיעה קשה וחמורה היוצאת מגדר הרגיל". עוד מצוין בבקשה, כי ממילא הוגשה בתיק זה בקשה מטעם המשיבה לאיסור פרסום פרטים מזהים אודות המתלוננת , ופרסום פרטי כתב האישום עלול לגרום לחשיפת זהותה של המתלוננת.

4.המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי אינה עומדת בתנאי החוק והפסיקה.

לטענת המשיבה איסור פרסום שמו של הנאשם הינו חריג לכלל הקבוע בחוק בתי המשפט בדבר פומביות הדיון. המשיבה מפנה להלכה, לפיה על מנת להיכנס לגדרו של היוצא מן הכלל, על המבקש להראות כי ייגרם לו נזק חמור מהנזק הרגיל שנגרם עקב הפרסום וכי ישנה הצדקה נוספת להעדפת האינטרס האישי שלו על פני האינטרס הציבורי הגלום בפרסום פרטיו המזהים. המשיבה מפנה ומסתמכת על האמור בבש"פ 8218/15 לזר נ' מדינת ישראל (2.12.2015) ("עניין לזר").

לעמדת המשיבה, המבקש בענייננו לא הציג בפני בית המשפט כל נזק מיוחד שעלול להיגרם לו ו/או למשפחתו עקב פרסום שמו, מעבר לאמירה כללית בדבר נזק שצפוי להיגרם. כמו כן המבקש לא ביסס כל נימוק חריג וכבד משקל, כפי שדורשת הפסיקה, בעטיו יש מקום לחרוג מכלל פומביות הדיון ולהעדיף את האינטרס הפרטי של המבקש על פני האינטרס הציבורי שבפרסום שמו של מי שהואשם בעבירות מין. המשיבה מפנה לכך, כי נקבע לא אחת מפי בית המשפט העליון כי כאשר עניין לנו בעבירות מין ישנה חשיבות מיוחדת ורבה לערך פומביות הדיון.

עוד טוענת המשיבה בתגובתה, כי בכל הנוגע לטענת המבקש בעניין עיסוקו, הרי שאין בעובדה כי הינו, לכאורה, איש עסקים מצליח על מנת להקנות לו מעמד מיוחד ולהחריגו מהוראות החוק והפסיקה.

בכל הנוגע לטענת המבקש בדבר הסיכון שבחשיפת פרטי המתלוננת באם יחשפו פרטיו שלו, הרי שלטענת המשיבה מבירור שערכה מול המתלוננת הרי שאין מניעה מפרסום שמו של המבקש. לאור האמור, מבקשת המשיבה לדחות את הבקשה.

דיון והכרעה

5.לאחר עיון בטענות הצדדים שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות וזאת מהטעמים שיפורטו להלן.

6.עקרון פומביות הדיון הינו עקרון מרכזי בשיטת המשפט הישראלית ומעוגן בסעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה ובסעיף 68 לחוק בתי המשפט, הקובע את הכלל, לפיו, "בית המשפט ידון בפומבי". כפועל יוצא מעיקרון זה, מפורסמים גם שמותיהם של הנוטלים חלק בהליך השיפוטי (ראו, למשל, בש"פ 8698/05 אזולאי נ' מדינת ישראל (19.10.2005); רע"פ 7276/13 פינטו נ' מדינת ישראל (12.11.2013); בש"פ 2484/05 פרי נ' מדינת ישראל (18.7.2005); ע"פ 8755/07 פלוני נ' מדינת ישראל (07.11.2007))