ת"פ 42803-01-14 מדינת ישראל נ' אלהואשלה

1.הנאשם מזוכה בזאת, מחמת הספק, מן העבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

2.כתב האישום מייחס לנאשם עבירות של ציד חיית בר מוגנת, בניגוד לסעיף 2 לחוק להגנת חיית הבר, תשט"ו-1955 (להלן: "החוק"); ציד ללא רישיון ציד בניגוד לסעיף 2 לחוק וציד באמצעות כלבים, בניגוד לתקנה 6(ב) לתקנות להגנת חיית הבר, התשל"ו-1976.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 26/7/2008 סמוך לשעה 16:45 בחולות שונרא, עסק הנאשם יחד עם אדם נוסף שזהותו אינה ידועה, בציד ארנבות באמצעות שני כלבי סלוקי.

3.הנאשם אישר הימצאותו במקום במועד הרלבנטי וכפר בכל העבירות שיוחסו לו. לדברי הנאשם, שהה במקום לצורך חיפוש ברזל.

מטעם התביעה העידו הפקח עואד שויכי, הפקח עומרי גואלמן ומר אביב אוחיון, שבמועד הרלבנטי לכתב האישום שימש כפקח מטעם רשות הטבע והגנים.

מטעם ההגנה העיד הנאשם.

4.עתירת התביעה להרשיע את הנאשם בכל העבירות שיוחסו לו התבססה, בעיקר, על משקלם המצטבר של הראיות הבאות:

א.עדות הפקח שויכי, שבעברו שירת כגשש בצבא הגנה לישראל, לפיה במקום היו עקבות של שני אנשים שרצו ושני כלבים (פרוטוקול, עמוד 5, שורות 9-11). הפקח שויכי הדגיש כי לא ראה בעצמו את האנשים הרצים. לדבריו, מהעקבות עולה כי אחד מהאנשים שרצו נעל נעליים מסוג "נייק" (פרוטוקול, עמוד 5, שורות 13-14; עמוד 7, שורות 15-19). בחקירתו הנגדית הדגיש כי אינו יכול למסור את מיקום הכיתוב "נייק" על הסוליה (פרוטוקול, עמוד 7, שורות 20-23).

ב.עדות הפקח גואלמין כי בחיפוש בשטח זיהה רכב מסוג מזדה בצבע לבן מחופר. בשלב מסוים זיהה אדם לבוש חולצה ירוקה כ-100 מטרים מהרכב כשהוא מתחבא. הפקח גואלמין מסר זאת למר אוחיון אך אותו אדם הצליח להתחמק (פרוטוקול, עמוד 9, שורות 1-10, 24-25, 28-29).

בשלב מסוים, הגיע אדם לרכב והזדהה כבעל הרכב. מר אוחיון הזדהה בפניו וחקר אותו (פרוטוקול, עמוד 9,שורות 25-27).

בתמונות שצילם הפקח גואלמין נראה תא המטען של הרכב כשבתוכו שרידי שערות וכבר עתה יאמר כי אין טענה שהמדובר בשיער ארנבת או שהראיה רלונטית לאישום (ת/2; פרוטוקול, עמוד 8, שורות 1-6).