ת"פ 42523-04-13 מדינת ישראל נ' סמאר

1.כתב האישום

הנאשם, תושב טמרה, יליד שנת 1956, הורשע עפ"י הודאתו בעבירות של הסעת שישה או יותר, שוהים שלא כדין – עבירה לפי סעיף 12א (ג)(1א)(ב) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, נהיגה פוחזת של רכב – עבירה לפי סעיף 338(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, נהיגת רכב מנועי ללא רישיון – עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א-1961,חוסר פוליסה – עבירה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), התש"ל-1970, הסעת נוסעים יותר מהקבוע ברשיון – עבירה לפי סעיף 431 ללת"ת-1961.

מעובדות כתב האישום עולה, כי ביום 3.6.09, נהג הנאשם ברכב מסוג אוטובוס זעיר שבו 8 מושבים לנוסעים בנוסף לנהג. הנאשם הסיע ברכבו 27 נוסעים כשמתוכם 16 תושבי הרשות הפלשתינאית שאין ברשותם אישורים לשהות בישראל כדין. באותן נסיבות, נהג הנאשם ברכב והסיע כמו נוסעים רבה, וזאת כשאין ברשותו רישיון נהיגה תקף לסוג זה של כלי רכב, וכן נהג ללא ביטוח בר-תוקף ונסע בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו לחבלה. באותן נסיעות גם הסיע הנאשם ברכב הנ"ל נוסעים במספר העולה על הנקוב ברישיון הרכב.

הודאתו של הנאשם ניתנה בדיון בפני כב' הנשיא, השופט אביטל חן, מיום 22.6.16, ללא הסדר טיעון. יחד עם זאת, סוכם על שליחתו של הנאשם לשירות המבחן להכנת תסקיר, וכן לממונה על עבודות שירות בשב"ס.

2.תסקיר שירות המבחן:

בתסקיר מציינת קצינת המבחן כי הנאשם נשוי ואב ל-5 ילדים. לדברי הנאשם, עבד בעבר כנהג מונית אך בשל בעיות רפואיות הפסיק את עבודתו בשנת 1994, ובשנת 1996, החל לקבל קצבת נכות מהביטוח הלאומי.

בהתייחס לעבירות נשוא כתב האישום, מסר הנאשם כי קנה את הרכב מבן דודו מבלי שידע כי רישיון הנהיגה שלו אינו תקף לסוג רכב זה. בנסיבות ביצוע העבירות עזר לבן דודו בחקלאות, ביום ביצוע העבירה, העובדים ביקשו כי יבוא להסיע אותם לטמרה כאשר מדובר באירוע חד פעמי. לטענתו, ידע כי לכולם אישורי כניסה לישראל. לדבריו, עת הבחין כי נכנסו 27 עובדים לרכב, ביקש מהם כי ירדו. חלקם התנגדו ואף איימו עליו כי במידה ולא יסיע אותם, ירצחו אותו. לטענתו, חש איום על חייו, התקשה לפעול אחרת ונכנע לבקשתם. הנאשם הביע צער וחרטה על ביצוע העבירות וטען כי לא היתה לו כל כוונה פלילית במעשיו.

הנאשם שלל כל נזקקות טיפולית וטען כי ההליך הפלילי והבנתו הנוכחית את החוק מרתיעים אותו מפני ביצוע עבירות דומות בעתיד. נוכח עובדה זו, ולאור חומרת העבירות , שירות המבחן אינו בא בהמלצה טיפולית, ולעניין העונש ממליץ על הטלת עונש של מאסר שירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס כספי משמעותי.

3.חוות דעת הממונה

בחוות דעת הממונה מיום 30.10.16, ציינו הממונה על עבודות השירות וקצין המבחן כי הנאשם נבדק רפואית ונמצא לא כשיר באופן מוחלט לשאת מאסר בעבודות שירות. הוא סובל ממחלת לב וכלי דם, כמו כן ממחלת נפש.

נוכח העובדה כי נשיאת עונש של עבודות שירות דורש נוכחות של 5 פעמים בשבוע במשך 8.5 שעות ולאור העובדה כי נדרש מאמץ פיזי, הנאשם נמצא בלתי כשיר באופן מוחלט ולכן לא ניתן להשמה.

4.טיעוני ב"כ הצדדים לעונש