מדינת ישראל נ' פלוני

אומר בפתח הדברים, בהתאם לאמור בסעיף 182 סיפא לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, כי החלטתי לזכות את הנאשם מן המיוחס, מחמת הספק.

כתב האישום

הנאשם מואשם בביצוע עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי אשתו, לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – החוק), ובעבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק.

מעובדות כתב האישום עולה, כי הנאשם ואשתו (להלן - המתלוננת) מתגוררים בביתם המשותף. ביום 27.7.2015 בשעת ערב מאוחרת, התגלע בין הנאשם למתלוננת ויכוח בחדר השינה שבביתם. במהלך הוויכוח, משך הנאשם את המתלוננת באמצעות ידיו וניסה להפילה מהמיטה אשר עליה שכבה באותה עת באמצעות ידיו. בהמשך, נטל הנאשם את הטלפון הסלולרי השייך לו, והחל לתעד את המתלוננת באמצעותו תוך שאמר לה: "אני אפיץ סרטונים שלך שיראו עד כמה את יפה". באותן נסיבות, ניסתה המתלוננת לקחת את הטלפון הסלולארי של הנאשם מידיו, ובתגובה הנאשם תקף אותה, בכך שעיקם לה את יד שמאל ובעט בירך השמאלית שלה וגרם לה לחבלה בדמות שריטה בידה הימנית. בהמשך, ובעת שהמתלוננת התקשרה למשטרה אמרה לה נאשם: "אם המשטרה תבוא, אני אפורר אותך ואת פתחת איתי חזית". לאחר מכן, ובעת שהמשטרה הגיעה לביתם, אמר הנאשם למתלוננת: "אני יפרק אותך, קראת למשטרה, זה הסוף שלך".

תשובת הנאשם לאישום

הנאשם אישר, כי אכן התגלע ויכוח בינו לבין המתלוננת, אך הוא מכחיש כי התקיף אותה או איים עליה. לדבריו, לא הסריט אותה בטלפון שלו, אלא עשה עצמו עושה כן, ולראיה – לא הוצג כראיה הסרטון הנטען. אשר להיבט הפיזי טען הנאשם, כי בשל הקנטותיה והדברים המשפילים שהשמיעה המתלוננת, הדף אותה או דחף אותה ממיטתם ומשום שניסתה לקחת ממנו את הטלפון בכוח, אחז בה.

הראיות בתיק

במסגרת ההליכים שלפניי שמעתי מטעם התביעה את המתלוננת; את השוטר מאיר כץ (להלן – השוטר מאיר) שביצע פעולות בתיק; ואת החוקר תומר מלול (להלן – החוקר תומר), שגבה בתיק הודעות וביצע פעולות שונות בתיק. מטעם ההגנה העידו הנאשם עצמו; הרב א' (להלן – הרב א'), המכיר את הזוג שנים ארוכות וניסה ליישר את ההדורים ביניהם; ושלושה מבין ארבעת ילדיהם של בני הזוג – הבת הבכורה, י' (להלן – הבת י'), כבת 23, סטודנטית לעבודה סוציאלית; הבת ע' (להלן – הבת ע'), כבת 20, סטודנטית לסיעוד, והבן ל' (להלן – הבן ל'), כבן 17.5, תלמיד תיכון העומד לפני גיוס לצה"ל.