ת"פ 4225-09-12

לפניי בקשה להסרת צו איסור הפרסום שהוטל על הפרוטוקולים של הדיונים בתיק זה (החלטה שניתנה במעמד הדיון ביום 1.12.2015), וזאת לקראת ולצורך שידורה של כתבה במסגרת תוכנית הטלוויזיה "אנשים", המשודרת בשידורי "קשת" בערוץ 2 ומופקת על ידי המבקשת.

ייאמר כבר עתה, כי בהתאם להחלטה המורה על איסור הפרסום לא הוטל כל חיסיון על הכרעת הדין המפורטת שניתנה בעניינם של המשיבים 2 ו-3, הנאשמים בהליך, במסגרתה הורשעו שני בני הזוג בעבירות של העסקת עובדת זרה ללא היתר כדין וללא ביטוח רפואי, עבירות על פי סעיפים 2(א)(1)(2), 2(ב)(3) ו- 1ד' לחוק עובדים זרים, התשנ"א- 1991 (הכרעת דין מיום 2.11.2015, להלן: הכרעת הדין).

נימוקי הבקשה –

המבקשת טוענת כי בימים אלה היא עמלה על הכנת כתבה שתעסוק במשיבים 2 ו- 3, דמויות ידועות בישראל, ובין היתר גם ב"תופעה הרווחת שמתרחשת במקרים של העסקת עובדים זרים בניגוד לחוק והיא התנערות בני זוג ממה שמתרחש בביתם ומתחת לאפם, תוך הטלת מלוא האשמה והאחריות על בנות זוגם" (סעיף 3 לבקשה). לטענתה, מאחר שמדובר בסוגיה המתעוררת בתיק זה, ולאור חשיבותה הציבורית החורגת מגבולותיו של המקרה הפרטי, יש לחשוף את פרטי הפרשה ולהסיר את החיסיון שהוטל על הפרוטוקולים של הדיונים שהתנהלו בפני בית הדין במסגרתה.

כמו כן טוענת המבקשת, כי מפרסומים שונים שהתפרסמו באמצעי התקשורת (חלקם לפני וחלקם לאחר הטלת צו איסור הפרסום), עולות טענות בנוגע ליחס כלפי נשים, המצדיקות אף הן את הפרסום.

המבקשת מעגנת את בקשתה על עקרון פומביות הדיון ועל זכות הציבור לדעת, עקרונות ראשונים במעלה הנגזרים מן הזכות החוקתית לחופש ביטוי.

תגובות המשיבים לבקשה –

המשיב 2 מתנגד להסרת צו איסור הפרסום וטוען כי מטרת הבקשה היא להכשיר את פרסומה של כתבת עיתונות "צהובה ופולשנית" שפורסמה בעיתונות לאחר שהתקיים דיון בפני בית הדין, תוך פגיעה חמורה בפרטיותם של בני הזוג וילדיהם. לטענתו, צו איסור הפרסום שהוטל בתיק מאזן כהלכה בין עקרון פומביות הדיון לבין הזכות לפרטיות, שכן הכרעת הדין בעניינם של המשיבים 2 ו-3 אינה חוסה תחת צו איסור הפרסום וכוללת את כל הפרטים הרלוונטיים להליך הפלילי המתנהל כנגד בני הזוג. במסגרת תגובתו מפנה המשיב 2 להלכות הנוגעות לאיזון בין עקרון פומביות הדיון וזכות הציבור לדעת לבין הזכות לפרטיות ולצנעת חייו של אדם, לרבות להנחיית פרקליט המדינה בדבר איסור פרסום לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות (הנחייה מספר 14.18 שצורפה לתגובתו). כמו כן מדגיש המשיב כי הוא אדם פרטי המוכר לציבור רק בשל עסקיו בעבר, ואינו איש ציבור או נושא משרה ציבורית.

המשיבה 1 הותירה את ההחלטה לשיקול דעת בית הדין מאחר שצו איסור הפרסום ניתן לטובת המשיבים 2 ו- 3 ולפיכך הם "המשיבים האמיתיים לבקשה", כלשונה.

המשיבה 3 לא הגיבה לבקשה עד למועד שנקצב לכך, ומשכך ניתנת ההחלטה בהיעדר תגובתה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, הגעתי למסקנה כי אין להיעתר לבקשה, וזאת אף ללא קיום דיון בנוכחות הצדדים.

ואלה נימוקיי –