ת"פ 42081-09-13 מדינת ישראל נ' ברשישת

ביום 9.10.2013 הודה הנאשם, יליד 1990, בעובדות כתב אישום מתוקן, מבלי שניהל הליך הוכחות, והורשע על פי הודאתו בביצוע העבירות הבאות: נהיגה בזמן פסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961, חוסר פוליסה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל- 1970, והחזקת סכין למטרה לא כשרה לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

לפי עובדות כתב האישום המתוקן, המחזיק שני אישומים, הנאשם הוציא רישיון נהיגה בשנת 2009. ביום 30.6.2013, הרשיע בית המשפט לתעבורה בתל אביב את הנאשם, בהעדרו, בעבירות של נהיגה ברכב ללא רישיון וללא ביטוח, וגזר עליו, בין היתר, עונש של פסילת רישיון למשך 6 חודשים. פסק הדין הובא לידיעת הנאשם ביום 15.7.2013 והנאשם טרם הפקיד את רישיון הנהיגה שלו.

לפי עובדות האישום הראשון, ביום 28.8.2013, בכביש 555, נסע הנאשם ברכב מנועי בזמן פסילה וללא פוליסת ביטוח.

לפי עובדות האישום השני, ביום 24.9.2013, בכביש 60, נהג הנאשם ברכב מנועי מס' 4700662, והחזיק ברכב, תחת שטיחון המושב בו ישב, בסכין לשם הגנה עצמית.

לא נצברו לחובתו של הנאשם הרשעות פליליות; נרשמו לחובתו תשע הרשעות תעבורה, לרבות בעבירות הגורמות סכנה לזולת, כגון נהיגה משמאל לקו הפרדה רצוף, אי ציות לתמרור עצור, הפרעה לתנועה ועוד.

הנאשם הורשע, כאמור לעיל, ביום 30.6.2013 (במסגרת תת"ע 3092-06-13) בעבירה של נהיגה ללא רישיון – ובגין זאת נפסל רישיונו כאמור בכתב האישום כאן למשך 6 חודשים. הרשעה זו הייתה בהעדר, וביום 9.9.2013 ביקש הנאשם להקל בעונשו. ביום 7.11.2013 (לאחר ביצוע המעשים בהם הורשע כאן) התקיים דיון בבקשה, במסגרתו צירף הנאשם דו"ח תנועה שעניינו נסיעה במהירות 140 קמ"ש בדרך שהמותר בה הוא 90 קמ"ש, ובית המשפט לתעבורה – שככל הנראה לא היה מודע לכך שהנאשם המשיך לנהוג למרות עונש הפסילה שגזר עליו – מצא להקל בעונשו ודן אותו מחדש, בין היתר, לעונש של פסילה בפועל בת חודש בלבד.

במסגרת הסדר דיוני בין הצדדים נשלח הנאשם לשירות המבחן, אשר בחן, לבקשת ההגנה, אפשרות של ביטול ההרשעה, הגם שהתביעה הודיעה כי בכל מקרה תתנגד לכך.