מדינת ישראל נ' בולבול(עציר)

א.פתח דבר:

1.הנאשם הודה, במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב האישום המתוקן שסומן "א" והורשע בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), ובעבירה של שיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק העונשין.

2.בהסדר הטיעון הוסכם כי הטיעון לעונש יהיה חופשי.

ב.עובדות כתב האישום המתוקן:

3.הנאשם וא.ב.ע.א. (להלן: "המתלונן") היו בעבר בקשרי חברות. בתקופה של כשלושה חודשים שקדמה להגשת כתב האישום, ניתק המתלונן את קשריו עם הנאשם ועל רקע זה נתגלע סכסוך בין השניים.

4.ביום 4.9.17, בסמוך לשעה 10:40 יצאו המתלונן ואחיו מביתם בבאקה אל גרביה, בדרכם לעבודה. המתלונן ואחיו צעדו בכביש פנימי הסמוך לביתם, מכיוון דרום לכיוון צפון (להלן: "הכביש"). הכביש הינו כביש אספלט עירוני, דו סטרי, ללא קווי הפרדה בין הנתיבים, בצדי הכביש מצויים שולי כורכר.

5.בהיותם צועדים על הכביש, הגיע הנאשם מכיוון צפון כשהוא נוהג ברכבו ומשהבחין במתלונן ואחיו, נסע לכיוונם ונעצר מולם במרכז הכביש, כשקדמת הרכב צמודה לגוף המתלונן (להלן: "המפגש"). לאחר חילופי דברים קצרים בין השניים לנאשם, המשיכו המתלונן ואחיו בדרכם במורד הכביש לכיוון צפון והנאשם המשיך בנסיעה לכיוון דרום.

6.בהמשך, בחלוף פחות מדקה מרגע המפגש, סובב הנאשם את רכבו והחל לנסוע במהירות לכיוון צפון. הנאשם הבחין במתלונן כשהוא צועד בצדו הימני של הכביש כשגבו מופנה אליו ולצדו אחיו, ובהתקרבו אליו, האיץ הנאשם את מהירות נסיעתו, סטה בחדות ימינה ופגע במתלונן בחוזקה עם הפינה הקדמית ימנית של הרכב (להלן: "הפגיעה"), הנאשם לא עצר ולא בדק מה עלה בגורלו של המתלונן.

7.כתוצאה מהפגיעה הועף המתלונן והוטל על גבי הכביש ופונה לבית החולים, שם אובחן כסובל מפצע גדול המערב עור ושריר הגסטרוקנימיאוס באספקט האחורי פרוקסלי של שוק שמאל וכן משפשופים רבים בעור בכל חלקי גופו ובראשו. המתלונן אושפז בבית חולים למשך 10 ימים.