ת"פ 40766-05-14 מדינת ישראל נ' אליאסף

הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירה של פגיעה באתר עתיקות, לפי סעיף 37 (א) לחוק העתיקות, התשל"ח-1978.

על פי עובדות כתב האישום, כשבועיים עובר ליום 19/12/12 ביקר הנאשם בקבר דוד בעיר העתיקה בירושלים, המוכרז כאתר עתיקות, ומהווה מקום פולחן דתי.

בזמן שהייתו באתר, פגש הנאשם אדם שאינו מכיר (להלן: "האחר") אשר במהלך שיחה עם הנאשם אמר לו כי תפילותיו אינן נענות בשל אריחי הקרמיקה המצויים באתר, והפציר בנאשם לסייע לו בניפוץ האריחים.

ביום 19/12/12 בשעה 20:00 לערך הגיעו הנאשם והאחר לאתר. האחר הביא עמו 3 גרזנים, 3 כובעי גרב וכפפות עבודה והנאשם מצויד בפטיש באורך 20 ס"מ. השניים נכנסו לאתר וניפצו את אריחי הקרמיקה שעל קירות האתר.

טיעוני הצדדים לעונש

בפתח טיעוניה לעונש התייחסה התביעה לערך המוגן בעבירה ולנזק שנגרם כתוצאה ממעשיו של הנאשם.

בהפנותה לפסיקה רלבנטית טענה התביעה למתחם ענישה הנע בין 8 ל-16 חודשים, ובהתחשב בהודאת הנאשם בביצוע המעשים, בחלוף הזמן ממועד העבירה, החרטה שהביע והיותו נעדר עבר פלילי, מבקשת התביעה להשית על הנאשם 8 חודשי מאסר וקנס משמעותי.

מנגד, טענה הסנגורית כי המניע לביצוע העבירה אינו כספי או לאומני אלא מקורו במשבר נפשי שחווה הנאשם על רקע הגיעו לגיל מבוגר יחסית מבלי שנישא. לטענת הסנגורית הנאשם נגרר אחר אותו אדם לביצוע העבירה, כפי שעולה אף מכתב האישום.