ת"פ 40711-11-15 מדינת ישראל נ' חואמדה(עציר)

הנאשם, תושב הרשות הפלסטינית, הורשע על יסוד הודאתו בשתי עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: "החוק"), בכך שבתאריכים 15.11.2015 ו- 04.08.2015 שהה בשטחי מדינת ישראל, מבלי שהחזיק בידו אישור כניסה או שהייה כדין.

טיעוני הצדדים:

באת כוח המאשימה עתרה לבית המשפט להביא בחשבון את המצב הביטחוני השורר במדינה, וטענה כי יש בו כדי להביא להחמרה בעונשו של הנאשם. כתמיכה בעמדתה העונשית, הפנתה התובעת לרע"פ אלהרוש ולפסיקתו של מותב זה.

בא כוח הנאשם מנגד, טען כי בעבירה המיוחסת לנאשם באישום הראשון, נתפס האחרון בכביש 80 הקרוב לשטחי הרשות הפלסטינית, ואשר על כן יש להקל בעונשו. כמו כן, הלה טען כי מניעיו של הנאשם לביצוע העבירות היו כלכליים גרידא, ועל כן אין להחמיר בעונשו בשל המצב הביטחוני השורר במדינה. כתמיכה בטענה זו, הפנה הסנגור לפסיקת בית המשפט המחוזי בחיפה. הסנגור אף ביקש להפנות לנסיבותיו האישיות של הנאשם, לגילו הצעיר ולעובדה כי הודה וחסך זמן שיפוטי. הנאאשם התחייב כי עבירה זו לא תישנה.

דיון והכרעה:

במעשיו האמורים לעיל, פגע הנאשם בזכותה של המדינה לקבוע את זהות הבאים בשעריה ובזכותה להסדיר את מדיניות שוק העבודה באמצעות מתן היתרי שהייה. כך גם, יש בעבירות אלו משום הכבדה על רשויות אכיפת החוק וכוחות הביטחון, הנדרשים להשקיע משאבים לא מבוטלים על מנת לטפל בתופעה, גם אם מדובר בשב"חים שנכנסים לצרכי פרנסה. אין גם להתעלם מהעובדה כי בעבירת הכניסה לישראל שלא כחוק, טמון סיכון פוטנציאלי לביטחון אזרחי ותושבי מדינת ישראל.

יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט ס' ג'ובראן בעניין אלהרוש:

"מושכלות ראשונים הם כי הכניסה לישראל שלא כדין ומבלי היתר פרטני פוגעת בבטחון המדינה, בזכותה לקבוע את הבאים בשעריה ועלולה להגדיל את הסיכון לפשיעה מצד אלו ששוהים בה לא כדין... אין חולק כי עצם תופעת הכניסה שלא כדין מגדילה את הפוטנציאל לסיכון בטחוני, בין היתר בכך שהיא פותחת פתח לזליגת פעילות חבלנית עוינת (פח"ע) לתחומי מדינת ישראל ובכך מסכנת את בטחון תושביה"