ת"פ 38886-05-11 11 נובמבר 2014

1.בהתאם לסעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב -1982, הנני מודיע כי החלטתי לזכות את הנאשמים מביצוע העבירות שיוחסו להם בכתב האישום.

לנאשמת 1 יוחסו עבירות של פגיעה ללא היתר בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת שחלה עליה הגבלה על פיטורים – עבירה על הוראות סעיפים 9א ו-14(א)13 לחוק עבודת נשים, תשי"ב – 1954 (להלן: "חוק עבודת נשים"), וכן עבירה של אי תשלום שכר מינימום – עבירה על סעיף 14 לחוק שכר המינימום, תשמ"ז – 1987 (להלן: "חוק שכר מינימום").

לנאשם 2 יוחסו עבירות של פיטורי עובדת בהריון ללא היתר – אחריות נושא משרה – עבירה על סעיפים 9א, 14(א)13 ו-15(א) לחוק עבודת נשים, וכן עבירה של אי תשלום שכר מינימום – אחריות מנהל בתאגיד – עבירה על סעיפים 2(א), 14 ו-15 לחוק שכר מינימום.

2. על פי כתב האישום, הנאשמת 1 (להלן: "הנאשמת") הינה חברה בע"מ, והנאשם 2 (להלן: "הנאשם") שימש במועד הרלוונטי כמנהל הנאשמת 1 והיה בעלים בה.

הנאשמת העסיקה את העובדת לימור פחימה (להלן: "העובדת") כמזכירת מערכת ובתחום השיווק החל מינואר 2007.

ביום 2/12/07 הודיעה העובדת לנאשם את דבר הריונה. בסמוך לאחר מכן שינה הנאשם את תנאי עבודתה של העובדת, בכך שביטל את שעות הפיצול במשרתה, דבר שהפחית את כמות שעות עבודתה וכך נפגעו תנאי וגובה שכרה. הנאשמת פנתה לקבלת היתר לפיטורי העובדת מהממונה במשרד התמ"ת, וזו החליטה שלא ליתן היתר לפיטורי העובדת.

בנוסף, "הנאשמת לא שילמה לעובדת בחודשים פברואר – מרץ 2008 במועד ובהתאם לקבוע בחוק ובתקנות...".

הנאשם לא עשה כל שביכולתו ולא נקט בכל האמצעים הנאותים על מנת למנוע את ביצוע העבירות דלעיל.

3. הנאשמים כפרו באישום, ועל כן נשמעו הוכחות בתיק. לאחר קיום מסכת הראיות, הגישו הצדדים את סיכומיהם בכתב לפי בקשתם.

4. מטעם המאשימה העידו: מר נפתלי אדרי - מפקח במאשימה, וגב' לימור פחימה – המתלוננת.

מנגד, העיד הנאשם.