ת"פ 38626-04-13 מדינת ישראל נ' ב.מ

על פי הודאתו הורשע הנאשם בעבירות של תקיפת חבלנית של בת זוגו, היזק בזדון לרכוש ושיבוש מהלכי משפט.

תמצית העובדות הן כי בתאריך 19/4/13 במהלך ויכוח בין הנאשם למתלוננת – אשתו, אחז הנאשם בכלי מלא ביצים והשליכו לעבר המתלוננת, עת חייגה המתלוננת בטלפון למשטרה, חטף הנאשם את הטלפון מידיה של המתלוננת וניפצו על הרצפה. משניסתה המתלוננת להתקשר בטלפון הנייד אל אחיה, חטף הנאשם את מכשיר הטלפון מידה. משניסתה המתלוננת לזעוק לעזרה, נטל הנאשם מגבת מטבח והצמיד אותה לפיה של המתלוננת ובידו השניה חנק אותה בצווארה. משהצליחה המתלוננת להשתחרר מאחיזתו נטל הנאשם את מכשיר הטלפון הנייד ויצא מן הבית.

למתלוננת נגרמו חתך באצבע וסימן אדום בבית החזה בסמוך לצוואר. בהמשך אותו יום, התקשר הנאשם אל המתלוננת ואמר לה לבטל את תלונתה.

בפתח דיון הטיעונים לעונש העידה המתלוננת וסיפרה כי השיבה גם לשאלות שירות המבחן וכי נגרמה לה טראומה קשה ממעשיו של הנאשם והיא הפכה לפרנואידית וחרדתית. היא חרדה ממערכות יחסים ועושה חשבון נפש עם עצמה הכיצד נכנסה למערכת יחסים כזו עם הנאשם. לדבריה, לא אחת לא התלוננה כיוון שלא רצתה להרוס לנאשם את החיים, עד כי אזרה אומץ מאחר שהבינה שחייה ממילא הרוסים ולא רצתה להותיר את ילדותיה יתומות.

לשאלת ב"כ הנאשם אישרה כי מאז הגשת התלונה אכן לא היה עימה הנאשם בקשר אך הוסיפה כי ניתן נגדו צו הרחקה.

בטיעוניה לעונש הדגישה התביעה את הערכים המוגנים אשר נפגעו במקרה זה, את הזכות של המתלוננת לחיים שלווים ובטוחים בביתה, את הפגיעה בשלומות גופה ואת הפגיעה בתא המשפחתי.

עוד הדגישה התביעה הכיצד אמר בית המשפט העליון לא אחת את דברו באשר לצורך בהחמרה באשר לעבירות של אלימות בתא המשפחתי ואף תמכה טיעוניה בפסיקה שהציגה בפני בית המשפט.

לטעמה של התביעה מתחם העונש הראוי לפרט האישום הראשון נע בין 6-16 חודשי מאסר ובאשר לפרט האישום השני נע מתחם העונש בין מאסר בעבודות שירות ל-10 חודשי מאסר בפועל.

התביעה ערה להמלצות שירות המבחן, אך לטעמה את מכלול האיזון בין השיקולים השונים עושה בית המשפט .

סוף דבר לעמדתה של התביעה ותוך התחשבות בהודאת הנאשם והיותו נעדר עבר פלילי היא עתרה להטיל עליו עונש של שבעה חודשי מאסר בפועל וכן מאסר מותנה, קנס ופיצויים.