ת"פ 38208-09-13 מדינת ישראל נ' שואמרה(עציר)

הנאשם, רווק כבן 21, הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן, בשלוש עבירות שוד ובארבע עבירות של שהייה בלתי חוקית בישראל.

בהתאם להסדר ובשים לב לגילו של הנאשם, הוסכם, כי הצדדים יטענו לעונש לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן וכי המאשימה תעתור לעונש של 7 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננות וההגנה תטען לעונש באופן חופשי.

בהתאם לאמור באישום הראשון, אחזה המתלוננת בידה מכשיר טלפון נייד ובאותה עת, על פי תכנון מוקדם לשדוד פלאפונים מעוברים ושבים, עצר הנהג סמוך למתלוננת, הנאשם יצא מהרכב, אחז בשערה של המתלוננת, הטיח את ראשה בקיר בניין, סתם בידו את פיה, משך את המכשיר מידה בכוח, חזר לרכב ונמלט עם חבריו.

הנאשם הודה, כי כתוצאה מהשוד, נגרמו למתלוננת כאבים בראשה, וכי בעת ביצוע השוד, לא היה בידו אישור כניסה לישראל.

האירוע באישום השני התרחש כשבועיים לאחר מכן. גם במקרה זה, על פי תכנון מוקדם לשדוד פלאפונים מעוברים ושבים, נסע הנאשם עם אחר ברכב. בהגיעם סמוך למתלוננת, יצא הנאשם מן הרכב וחטף בכוח את המכשיר מהמתלוננת.

באישום השלישי הודה הנאשם, כי באותו יום, בשעת לילה מאוחרת יותר, כאשר קטינה כבת 14 וארבעה חודשים, צעדה בשכונת פסגת זאב, כשהיא אוחזת מכשיר פלאפון נייד בידה, הנאשם נסע ביחד עם אחר, על פי תכנון מוקדם לשדוד פלאפונים מעוברים ושבים ובהגיעם סמוך למתלוננת, יצא הנאשם מהרכב, הגיח מאחורי הקטינה, אחז בכתפיה, צעק לעברה, דחף אותה ותפס בחוזקה את שורש כף ידה וכתוצאה מכך, נשמט מכשיר הפלאפון מידיה של המתלוננת לקרקע. הנאשם הרים את המכשיר ונמלט עם חברו ברכב שחנה במקום.

באישום הרביעי הודה הנאשם, כי ביום 12.9.13 בשעה 23:45, שהה בישראל שלא כדין.

שירות המבחן העריך, כי הנאשם ביטא חרטה מילולית וכי הוא מטשטש וממזער את חלקו בביצוע העבירות המיוחסות לו.

שירות המבחן המשיך וציין, כי הנאשם מתקשה להבין לעומק את משמעות וחומרת מעשיו.