ת"פ 37551-01-16 מדינת ישראל נ' פרקש(עצור בפיקוח)

החלטה זו מהווה חלק בלתי נפרד מהכרעת הדין שניתנה ביום 7.6.16 והכרעת הדין המשלימה מיום 19.7.16 בעניינו של מר עוז פרקש (להלן: "הנאשם" או "המשיב").

הרקע לבקשה והליכים קודמים 

בתאריך 7.6.16 הודה הנאשם והורשע, במסגרת הסדר טיעון, בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן שהוגש בעניינו בעשייתן של העבירות הבאות:

החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: "פקודת הסמים") ו-כלים עבירה לפי סעיף 10 לפקודת הסמים.

עובדות כתב האישום המתוקן בעניינו של הנאשם מלמדות, כי בתאריך 28.10.15 בנוכחות הנאשם, שכר מר חתוואלי אושר (להלן: "חתוואלי" ) דירה ברח' השיטה 14 בנשר (להלן: "הדירה"). הנאשם שימש כערב לחתוואלי במסגרת הסכם השכירות של הדירה. לאחר שכירתה של הדירה כאמור, צייד הנאשם את הדירה ב-שש מנורות רבות עוצמה, שני מתזי מים, שני מדי חום דיגיטליים, שלושה מאווררים, טיימר השקיה, חמישה שנאים, משקל דיגיטלי, מחשבון, כפפות לטקס, מסנן פחם הכולל צינור כסף, צינורות השקיה ושישה עשר מכלי פלסטיק ובהם חומר דישון נוזלי (להלן: "הכלים"). כל זאת עשה הנאשם לצרכי גידול סמים מסוכנים מסוג קנבוס.

ביום 6.1.16 החזיק הנאשם בדירה, ללא היתר כדין, בכלים וב - 57 שתילים של סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של 5.23 ק"ג נטו. כמו כן, באותו המועד, החזיק הנאשם בדירה, ללא היתר כדין, בסם מסוכן מסוג קוקאין במשקל נטו של 304.94 גרם. לא זו אף זו, הנאשם החזיק בנוסף, על גופו, בסם מסוכן מסוג קוקאין במשקל נטו של 21.569 גרם.

כאן המקום לציין, כי המועד לדיון בטיעונים לעונש בעניינו של הנאשם נקבע ליום 15.9.16, לאחר שעניינו הופנה לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר לעניין העונש.

ביני לביני, במעמד מתן הכרעת הדין (7.6.16), מיד לאחר שהנאשם הורשע כמפורט לעיל, התבקשתי על ידי ב"כ המאשימה, להכריז על הנאשם כ"סוחר סמים" בהתאם לסעיף 36א(ב) לפקודת הסמים (להלן: "הבקשה"). בקשת המאשימה להכרזה כאמור נתבקשה על מנת שניתן יהיה להורות, במסגרת גזר הדין, בהתאם לפקודת הסמים ולמבוקש בכתב האישום המתוקן – על חילוט רכבו של הנאשם ועל חילוט מכשירי טלפון ניידים בבעלותו. בתגובה, בא -כוחו של הנאשם, עו"ד תומר נווה, התנגד לבקשת המאשימה וטען, על קצה המזלג, כי לא הוכחה העובדה לפיה הנאשם אמור היה להפיק רווח מעיסוקו בסמים מסוכנים. משכך טען, אין לקבל את בקשת המדינה להכריז על הנאשם כ"סוחר סמים".

מאחר ובית המשפט היה ער לכך שהכלל הוא שיש להכריז על נאשם כ"סוחר סמים" במסגרת הכרעת הדין, ועל מנת לאפשר לצדדים להגיש טיעונים מסודרים לעניין הבקשה, דחיתי, במעמד הצדדים, את מתן החלטתי בבקשה למועד נדחה. הובהר לצדדים, כי ההחלטה בבקשה תהווה חלק בלתי נפרד מהכרעת הדין מיום 7.6.16, ותהווה למעשה השלמת הכרעת הדין, שניתנה בעניינו של הנאשם.

 לאחר הגשת טיעוניהם בכתב, ביום 19.7.16, שבו והופיעו לפניי הצדדים בדיון נוסף שנקבע לעניין בקשת המדינה לחילוט רכושו של הנאשם. עוד טרם נערך דיון בנושא הרכוש, הודעתי לצדדים, במסגרת הכרעת דין משלימה, כי לא מצאתי מנוס מהכרזה על הנאשם שהוא "סוחר סמים" לפי סעיף 36א(ב) לפקודת הסמים. דא עקא, במועד זה הושבתו עבודות המנהלה בבתי המשפט ובכלל זה שבתו קלדניות בתי המשפט. לפיכך, על אף שהכרזתי על הנאשם שהוא "סוחר סמים", הודעתי, כי נימוקי ההחלטה יימסרו בנפרד לצדדים.

כעת, בא אני למסור נימוקים אלו: