ת"פ 36988-09-13 מדינת ישראל נ' יעקבי(עציר) ואח'

גזר דין

א.רקע כללי:

1. נאשם 1 (להלן – הנאשם) הורשע, במסגרת הסדר טיעון ללא הסכמה עונשית, על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעניינו, בעבירות בהן הואשם בכתב האישום המתוקן, דהיינו: בעבירות של זיוף מטבע פשוטה, לפי הוראות סעיף 477 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין) (ריבוי עבירות), ושל ניפוק מטבע מזויפת, לפי הוראות סעיף 479 לחוק העונשין (ריבוי עבירות).

2. על פי עובדות המבוא לכתב האישום המתוקן, החל משנת 2012 ועד ליום מעצרו (10.9.13) פעל הנאשם לזיוף מטבעות בערך נקוב של 10 ₪ (להלן – מטבעות 10 ₪), לצורך הפצתם בישראל. כאמור שם, במועד הרלוואנטי לכתב האישום היו מטבעות 10 ₪ מורכבות מטבעת חיצונית כסופה בקוטר 23 מ"מ (להלן – החלק החיצוני במטבע), שבתוכה דסקית זהובה בקוטר 16 מ"מ (להלן – החלק הפנימי במטבע).

3. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, הנאשם רכש, במהלך התקופה שבין חודש יולי 2012 לבין חודש אוגוסט 2013, במספר הזדמנויות שונות, כמות כוללת של 60,850 דסקיות תואמות לחלק הפנימי במטבע (בקוטר 16 מ"מ כל אחת), משתי חברות אשר עוסקת בייצור ובחיתוך חלקי מתכת; והכל במטרה להשתמש בהן במטבעות מזויפים להכנת החלק הפנימי במטבע ותוך טענה כי הדסקיות נדרשות לנאשם לצורך עבודתו בתחום המזגנים.

4. בנוסף, במהלך התקופה שבין חודש דצמבר 2012 לבין חודש אוגוסט 2013, מסר הנאשם במספר הזדמנויות שונות, לשתי חברות העוסקת בין היתר בציפוי מתכות, טבעות מתכת בקוטר 23 מ"מ כל אחת כדי לצפות אותן בניקל; והכל במטרה להשתמש בהן במטבעות מזויפים להכנת החלק החיצוני במטבע ותוך טענה כי הטבעות נדרשות לנאשם לצורך עבודתו בתחום המזגנים.

5. בהקשר זה העביר הנאשם לחברת "גימור מתכות ופלסטיק בע"מ" לפחות 155,885 טבעות כאמור, ולחברת "לנגן ציפויי איכות הנדת ציפויים וטיפולים טרמיים" (להלן – חברת לנגן) 23 שקים של טבעות כאמור, במשקל מקורב של 3-2 ק"ג לכל שק, וזאת לצורך ציפוי הטבעות בניקל.

6. ביום 10.9.13 הגיע הנאשם לחברת לנגן ברכב מזדה – הרשום על שם צד שלישי, בו נהג נאשם 2 (להלן – הרכב) – בכדי לקבל לידו שק של טבעות מצופות, ונתפס בכף על ידי שוטרים. באותה העת החזיק הנאשם ברכב שקית גדולה שבה 20 שקיות קטנות ובתוכן 888 מטבעות 10 ₪ מזויפים, במטרה לנפקם. בנוסף החזיק הנאשם על גופו 6 מטבעות 10 ₪ מזויפים, במטרה לנפקם.

7. להשלמת הרקע העובדתי יצוין עוד כי עניינו של נאשם 2 הסתיים בהסדר טיעון שכלל גם הסכמה עונשית. להבדיל מהנאשם דנא, נאשם 2 הואשם רק בכך שהשתמש ברכב כדי להסיע את הנאשם ובכך שהחזיק ביודעין מטבעות מזויפים כדי לנפקם (עבירה לפי הוראת סעיף 479(2) לחוק העונשין). דינו של נאשם 2 נגזר למאסר מותנה, לקנס כספי בסך של 1,500 ₪ ולהתחייבות להימנע מעבירה (ר' גזר הדין בפרוטוקול, עמ' 5-4).