ת"פ 36908-10-14 מדינת ישראל נ' חסדאי

בפניי בקשה לעיין בתחקיר המבצעי שבוצע בגין האירוע נשוא כתב האישום לפי סעיף 74 (ב) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב – 1982 (להלן:"חסד"פ").

רקע

1. כנגד הנאשם דוד חסדאי (להלן: "המבקש") הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירה של תקיפת עובד ציבור לפי סעיף 382 א (א) לחוק העונשין התשל"ז – 1977 (להלן:"חוק העונשין") , ועבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש לפי סעיף 380 לחוק העונשין , כנגד סוהר , מר צבי לוי (להלן: "המתלונן") , עת היה המבקש אסיר.

על פי המתואר בכתב האישום , המבקש סירב להיענות להוראות המתלונן, תקף אותו וכתוצאה מכך נאלץ המתלונן להשתמש בגז מדמיע בכוונה לנטרל את המבקש ממעשיו.

טענות הצדדים

2. לטענת המבקש, הוא זה שהותקף על ידי המתלונן, באמצעות גז מדמיע, מבלי שקמה סכנה לשלומו של המתלונן המצדיקה את השימוש בגז מדמיע.עוד טען, כי לשימוש בגז מדמיע יש נוהל ותנאים לשימוש בו , נוהל שהמתלונן לא פעל על פיו.

לטענתו, יש לאפשר לו קבלת העתק התחקיר המבצעי בהתאם לסעיף 8 לכללי שימוש בגז מדמיע הקובע כי לאחר כל שימוש בגז מדמיע, ייערך תחקיר מבצעי לצורך ניתוח האירוע ולגישתו, בקבלת התחקיר המבוקש יש בכדי להוכיח כי דרך הפעולה שנקט המתלונן שעמד בניגוד מוחלט לנוהל הקבוע.

המבקש הפנה למ"ת 10893-06-09 נעמאן בחוס ואח' נ' מדינת ישראל ביחס לסקירת האיזונים בהעברת חומר חקירה וכן לבש"פ 7553/10 מזל בר אושר נ' מדינת ישראל ביחס להעברת מסקנות תחקיר למבקש.

עוד טען המבקש כי אין המדובר בחומר המהווה תרשומת פנימית ועל פי סעיף 131 א' לפקודת שירות בתי הסוהר אין שום מניעה להעביר התחקיר המבצעי לעיון המבקש להבדיל מוועדות חקירה שם החומר הינו חסוי.

3. לטענת המאשימה (להלן:"המשיבה") בתחקיר נשוא הבקשה לא נאסף חומר חקירה נוסף, הוא מתבסס מבחינה ראייתית על עדויות ומזכרי סוהרים כפי שמצויים בתיק החקירה והועברו לידי ב"כ המבקש. כמו כן טענה כי השתלשלות העניינים כפי שמובאת בתחקיר תואמת את המצויין בכתב האישום.

ביחס למסקנות התחקיר טענה המשיבה כי המסקנות מבוססות על מלוא הממצאים שהוצגו בפני המבקש ועליו להסיק המסקנות בעצמו, ובכך יהיה האיזון הראוי בין זכותו לקבלת חומר חקירה לבין האינטרס הציבורי בשמירת מסקנות מתחקירים שהינם פנימיים ובכל מקרה אינן נוגעות לתיאור פרטי האירוע ואין בהם סתירה עובדתית לראיות שנאספו בתיק והוצגו למבקש.

עוד טענה המאשימה, כי אין כל רלוונטיות לבדיקת עמידתו של הסוהר בנהלי הפעלת גז מדמיע לאור העובדה שעל פי עובדות כתב האישום בוצע לאחר ובעקבות תקיפת המתלונן על ידי המבקש ולכן חלקים אלה בתחקיר אינם נוגעים למבקש ואינם יכולים לסייע לו להוכחת הגנתו, ומשכך אין המדובר בחומר רלוונטי לכתב האישום.

ביחס לתחקיר המבצעי טענה המשיבה כי התחקיר ובפרט חלק הממצאים,המסקנות והלקחים המופיע בו, הינו בגדר "תרשומת פנימית", שאינה עולה כדי חומרחקירה אותו יש להעביר לנאשם. בהקשר זה הפנתה לבש"פ 9329/11 מ"י נ' אברהם אלחיאני.

4. ביום 13.04.2015 החלה שמיעת הראיות התביעה בפני כבוד סגן הנשיא, השופט דורון פורת במסגרתה הוגשו ראיות התביעה ובין היתר הוגשו הודעות ומזכרי הסוהרים, אמרת עד ותיעוד רפואי.