מדינת ישראל נ' חסן ואח'

1.המבקש עותר לפסיקת פיצויים והוצאות הגנה לפי סעיף 80 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.

המבקש, אשר היה הנאשם 2 בהליך במסגרת ת.פ. 3666-06-16, זוכה בהכרעת הדין מיום 29.3.18, תוך שנקבע כי זיכויו אינו אך מחמת הספק, וכי הראיות באישומים הרלבנטיים מביאות למסקנה פוזיטיבית כי לא בוצע ע"י המבקש והאחרים, המיוחס להם בכתב האישום.

לטענת המבקש חלות בעניינו שתי החלופות הקבועות בסעיף 80 לחוק העונשין, החלופה בדבר העדר יסוד להאשמה, והחלופה בדבר קיומן של נסיבות אחרות המצדיקות היעתרות לבקשה.

המבקש מפנה להכרעת הדין ולקביעות במסגרתה, בהן, בין היתר, כי האישומים מתבססים אך באופן חלקי על ראיות, ובעיקר על חיבור ביניהן הנעדר עיגון ראייתי, כי כתב האישום כלל טענות גם שלא על בסיס ראיות, הודעות אשר הוגשו בהסכמה ללא העדת נותניהן זיכו את המבקש מכל אשמה בפרשה הרלבנטית ביחס אליהן, כי כתב האישום כלל גם סעיפים אשר לא התיישבו עם הודעות שהוגשו בהסכמה, ואף הוסף סעיף לגביו לא נטען דבר במהלך המשפט ואף לא בוצע ניסיון להוכיחו, ביחס לעריכת פרוטוקול לפגישה מסוימת.

נטען כי הדברים מקוממים לאור כך שהפוטנציאל המזכה בעדויות אשר הוגשו בהסכמה, ללא העדת עורכיהן, כה רב, עד כי היה על כל תובע סביר להבין כי אין ממש באישומים, וכי הדברים נכונים גם אילו היו ראיות נוספות בעלות פוטנציאל מרשיע, וכאלה מעולם לא היו בחומרי החקירה, וממילא גם לא הוצגו.

עוד נטען כי כפי שעלה במהלך המשפט, והתביעה אף ראתה בחומרי החקירה, לא ניתנה דעתה של התביעה הן במהלך החקירה כגוף מלווה, והן במהלך ניסוח כתב האישום, למערכת היחסים בין המבקש לסמנכ"ל התפעול של הנמל.

נטען כי כל תובע סביר היה יודע ומבין מיד כי אין כל אשמה פלילית במעשי המבקש, כפי שניסה ליחס זאת כתב האישום, ועל כל תובע היה להבין כי המבקש יזוכה מכל אשמה.

עוד נטען כי עוד בטרם תום פרשת התביעה, לאור העדר ראיות כנגד המבקש, היה על התביעה לשקול את עמדתה ביחס להמשך ניהול ההליך כנגדו, אך היא נמנעה מלעשות כן, גם לאחר סיום פרשת התביעה. בהקשר זה נטען כי גם במהלך המשפט פנה ב"כ המבקש לא פעם אל התובעים בבקשה לשקול עמדתם מחדש לגבי המשך ניהול ההליכים כפי שהם מחויבים לעשות בכל תיק, ופניות אלו נענו בהמשך ההליכים.

נטען כי אין כל סתירה או מידע חדש אשר באו בפני בית המשפט, בכל הקשור למבקש או לגרסתו הסדורה, וכי בעניינו של המבקש לא העידו עדים בניגוד או שלא בהתאמה לדבריהם במשטרה.