מדינת ישראל נ' גאלי ואח'

מבוא

1. לפניי בקשה לביטול כתב אישום.

2. עניינה של הבקשה בכתב אישום שהוגש נגש הנאשמים, המייחס להם עבירה של העלבת עובד ציבור, לפי סעיף 288 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

3. לפי המיוחס בכתב האישום, בליל יום 17.10.15 הבחינה פקחית מסייעת בשיטור העירוני ברכבו של נאשם 1 החונה במקום אסור לחנייה בעיר יבנה, ומפריע לציבור המשתמשים בדרך. משביקשה הפקחית לרשום דו"ח לנאשם 1, החל זה לצלמה במכשירו הנייד. בהמשך, העלה נאשם 1 סרטון לעמוד הפייסבוק שלו, ובתגובה לסרטון זה, כתב נאשם 2, למחרת היום, תגובה בזו הלשון: "ינשמה לא התגרת בה ולא עזריאן, אמרת לה שאתה נכה. היא הייתה צריכה ללכת משם ולתת לך לפני מציצה טובה, אבל מרוב שהיא בת אלף זונה היא רגילה שנותנים לה ישר סטירה ואז טוחנים אותה. סליחה על הפוסט הגס אבל צריך להגיד את האמת". בתגובה, כתב נאשם 1: "אני אתייעץ עם עורך הדין שלי ואפילו אגיש תלונה במשטרה על ההתנהגות שלה, עם זונות צריך ללכת כמו זונות". עוד הוסיף: "היא פקחית לא רק שרמוטה, היא גם בת בת בת זונה, היא וראש העיר המושחת שלכם".

4. להשלמת הרקע יצוין, כי התשתית העובדתית אינה שנויה במחלוקת. הוגשו לבית המשפט מספר מוצגים בהסכמה (ת/1 – ת/5). מהמוצגים עולה כי הפקחית אמנם ביקשה לרשום לנאשם 1 דו"ח חניה, והלה החל לצלמה במכשירו הנייד. כן עולה, כי נאשם 1 העלה הסרטון שצילם לפייסבוק. בהמשך לכך, נאשם 2 כתב את הדברים שיוחסו לו בכתב האישום, ונאשם 1 הגיב להם, כאמור בכתב האישום. עוד עולה, כי לסרטון שהעלה נאשם 1 היו מגיבים נוספים. כך למשל, מגיב בשם "אושר עטיה" כתב: "בת זונההההההה שרמוטהההההה!!!". מגיב בשם "יוסי אלאל" כתב: "זונה"; מגיבים בשם "קורל" ו"דודו וקנין" כתבו: "כלבהה". מגיב בשם "שי מזרחי" כתב: "עוד פרחה שלבשה מדים ומשחקת אותה השוטר אזולאי. מעניין מאד מה הקריטריונים להתקבל לשיטור העירוני". מגיבה בשם "חלי חסון" כתבה: "כל הכבוד מוטי גאה בך אני במקומך נותנת לה כרש בראש גומרת אותה".

   (כל הציטוטים, כך במקור – א.פ).

    

   תמצית טענות הצדדים

5. בא כוח הנאשם 1 טען בבקשתו, כי יש להורות על ביטול כתב האישום משני מטעמים: לפי סעיף 149(4) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב -1982, העובדות המפורטות בכתב האישום אינן מהוות עבירה; ולפי סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי, הגשת כתב האישום נגד הנאשם מהווה אכיפה בררנית.

6. לטענת בא כוח נאשם 1, לפי ההלכה שנקבעה ברע"פ 5991/13 סגל נ' מדינת ישראל (2.11.17) (להלן – "הלכת סגל"), עולה מגמה ברורה של צמצום תחולת העבירה של העלבת עובד ציבור, משום פגיעתה בחופש הביטוי. לטענתו, לפי הלכת סגל, קללות וגידופים אינם מהווים באופן אוטומטי העלבה של עובד הציבור, והכל בהתאם לנסיבות העניין. כן ציין, כי השימוש בגידופים ובקללות מאפיין דרכם של אנשים מסויימים להביע ביקורת על עובדי ציבור.

7. עוד טען בא כוח נאשם 1, כי בהחלת הלכת סגל על עניינו, לא ביצע נאשם 1 כל עבירה, וזאת בהתחשב בנסיבות הבאות: הנאשם הוא אזרח פשוט ללא כל מעמד ציבורי; הדברים המיוחסים לו נאמרו באופן חד פעמי; אין הדברים מהווים פגיעה קשה וחמורה בכבודה של עובדת הציבור; ואין ודאות קרובה כי הדברים יובילו לפגיעה קשה במילוי תפקידה של עובדת הציבור. כן טען בא כוח הנאשם, כי העלאת הסרטון לפייסבוק אינה מהווה עבירה, כשלעצמה.