ת"פ 36521-03-14 ואח' מדינת ישראל נ' חטיב

1.הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת עסקת טיעון בעבירת תקיפת עובד ציבור, עבירה לפי סעיף 382א(א) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977. על פי העובדות המפורטות בכתב האישום ביום 1.2.14 התקיים משחק כדורגל של ליגה ג' הנאשם היה שחקן באחת הקבוצות. במהלך המשחק, ביצע הנאשם עבירה כלפי שחקן הקבוצה היריבה, השופט שלף לעברו כרטיס צהוב, בתגובה לכך רץ הנאשם אל השופט והיכה באגרופו את השופט בפניו, וכתוצאה מכך חש השופט כאבים בלסת ונזקק לטיפול רפואי.

2.כאמור, הנאשם הודה במסגרת עסקת טיעון כאשר המאשימה הודיעה כי אל תעתור ליותר מששה חודשי עבודות שירות ואילו הסנגור יטען כרצונו. בטרם טיעונים לעונש נערך תסקיר שירות המבחן בעניינו. כמו כן נערכה חוות דעת הממונה על עבודות שירות בעניינו.

עוד יש לציין כי בטיעוניו ביקש הסנגור לבטל את הרשעתו של הנאשם.

3.העבירה שביצע הנאשם פוגעת במסוכמות היסוד של המשחק הספורטיבי. כל פעולה אלימה פוגעת בערך המוגן של זכותו של אדם לשלמות גופו ולביטחונו האישי. לעבירת אלימות במהלך משחק ספורטיבי, בתחרות, על ידי מי שנוטל חלק באותו משחק כשחקן כלפי שופט המשחק, נוספות פגיעות בערכים מוגנים נוספים. הפעילות הספורטיבית המחייבת שמירה על רוח ספורטיבית הינה יסוד לחברה בריאה בנפשה וברוחה. זו פעילות אשר הוכיחה את עצמה כנחוצה לחלקים נרחבים בציבור. אירוע ספורטיבי אמור להביא להנאה, הוא אמור להתקיים בתנאים המחייבים תחרות הוגנת ותחת משטר המכבד את מי שמונה להכריע בתחרות ולנהלה. פגיעה בכך פוגעת ביכולת לנהל תחרות אשר הספורט קובע את המנצח ולא האלימות. הפגיעה הינה בנפגע עצמו , בתחושת הביטחון של כלל החברה בשל מעשה האלימות אך גם פגיעה בערכי הספורט ויכולת ההנאה של האוהדים, הצופים ף והשחקנים האחרים.

4.דווקא ההתלהבות, יצר התחרות והרצון לנצח, האכזבה הרבה מכישלון או אף יותר מתחושה כי התקבלה החלטה שגויה הפוגעת בסיכויים אלו, מחייבת יחוס חומרה יתרה לפריצת הגבולות בספורט. נכון, צודק הסנגור כי יש להבין את הקושי, אולם דווקא יצרים אלו והתלהבות זו מחייבת שמירה קפדנית על גבולות המותר והאסור, אחרת יפרצו כולם וימוטטו את הבסיס עליו נשענת התחרות הספורטיבית.

5.נימוקים אלו מהווים גם את התשתית לקביעתי כי למרות עברו הפלילי הנקי של הנאשם, חרטתו הכנה העולה מתסקיר שירות המבחן ומהדיון בפני, לא אוכל להורות על ביטול ההרשעה. להרשעה זו שממעות חשובה מבחינת המסר הציבורי. לעניין זה אדגיש כי אל מדובר בעבירה שהפגיעה כתוצאה ממנה היא כלפי הנאשם עצמו או בני משפחתו או רק המתלונן, הנפגע עמו נערכה "סולחה". הפגיעה הינה בציבור בכללותו.

6.באשר למתחם הענישה מסכימה אני עם הגבולות אשר נקבעו בהסדר הטיעון בין הצדדים. בין מאסר מותנה לבין ששה חודשי מאסר אשר יכול וירוצו בעבודות שירות.

7.לזכותו של הנאשם יש לזקוף את העובדה כי לעבירה לא קדם תכנון והיא תולדה של התפרצות יצרים, הנאשם הבין האת פסול במעשיו, הוא חש במצוקה נפשית כעולה מתסקיר שירות המבחן. לחובתו יש לזקוף את הנזק הפיזי שנגרם לנפגע ואת הנזק שנגרם למשחק הספורטיבי.

8.הנאשם הינו אדם נורמטיבי, נטול עבר פלילי המתייחס ברצינות רבה להליך הפלילי ונוטל אחריות מלאה. הפגיעה בנאשם בעצם הרשעתו היא רבה. הנאשם פעל ליצור "סולחה" עם הנפגע. הוא עזב את העיסוק במשחקי הכדורגל.