ת"פ 36495-01-13 מדינת ישראל נ' חסן

הרקע

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירת תקיפה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

על פי מתואר בכתב האישום המתוקן ביום 17.1.13, שעה 9:30, תקף הנאשם את אשתו המתלוננת, בביתם ברהט, בכך שסטר לה על פניה ולאחר מכן הכה אותה באגרופו בפניה. בעקבות מעשים אלו נגרמה למתלוננת חבלה בדמות נפיחות מתחת לעיניה. על פי הסדר הטיעון, לא הייתה הסכמה עונשית בין הצדדים ובטרם נשמעו הטיעונים לעונש הנאשם נשלח לשירות המבחן למבוגרים לקבלת תסקיר אשר בין היתר נועד לבחון גם את שאלת ביטול הרשעתו.

תסקירי שירות המבחן

בתיק זה הוגשו 5 תסקירים. מהתסקיר הראשוני מיום 6.5.13 עולה כי עסקינן בנאשם כבן 42, יליד עזה, נשוי ואב ל-2 ילדים קטינים, בני 4 ו-2. עובר לאירוע נשוא כתב האישום התגורר הנאשם עם משפחתו הגרעינית בדירה שכורה ברהט. בתיק דנן שוחרר הנאשם לחלופת מעצר במושב רנן אצל מעסיקו אשר החל לעבוד עמו בחקלאות עוד בהיותו בגיל 17.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם לאורך חייו ניהל אורח חיים נורמטיבי ותקין המתבטא ביציבות תעסוקתית ובהעדר מעורבות פלילית. לצד זאת, שירות המבחן מציין כי הנאשם מציג עצמו באופן מגמתי חיובי, ומתקשה להתייחס לדפוסי התנהגותו הבעייתיים. עוד התרשם שירות המבחן כי הנאשם מתקשה להתמודד עם מצבי לחץ ומשבר וכן מגיב באופן אימפולסיבי במצבים אלו.

אשר ליחסיו עם המתלוננת- הנאשם תיאר מערכת יחסים אוהבת ושלל התנהגות אלימה מצדו כלפיה מלבד האירוע נשוא כתב האישום. זה מסר כי מאז שחרור לחלופת המעצר זו מבקרת אותו בתדירות ואף ישנה עמו שם עם ילדיהם. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מגלה תלות רגשית במתלוננת, שכן, התא המשפחתי מעניק לו תחושת שייכות וערך.

המתלוננת בשיחה עם שירות המבחן תיארה את הנאשם כאדם טוב וכאב טוב. זו מסרה כי נהג לסייע לה במטלות בבית וכן דאג לצרכיה הפיזיולוגיים. לדבריה, בתקופה עובר לאירוע העבירה הנאשם לא עבד נוכח חילופי עונות והעדר עבודה בתחום החקלאות. בעקבות כך מצבם הכלכלי הורע ובשל כך הנאשם באותה העת היה שרוי במתח. עוד ציינה כי בתקופה זו נהג הנאשם באלימות כלפי חפצים, אך לא כלפיה. בשיחה במסגרת הליך המעצר מסרה המתלוננת כי הנאשם נוטל תרופות אשר משפיעות על מצבו. זו ציינה כי היא כועסת על התנהגותו האלימה אך אינה חוששת מפניו ומעוניינת לשקם את מערכת היחסים הזוגית עמו. זו דיווחה כי החל מפתיחת ההליך המשפטי יחסיהם השתפרו, בתקופה זו הנאשם שב לעבודתו וכן מסייע בתשלומים השוטפים. כמו כן, ציינה כי היא מעוניינת שישוב לביתם ברהט וכי במידה וינקוט באלימות כלשהי לא תהסס לפנות לגורמים המתאימים. שירות המבחן התרשם כי המדובר במתלוננת חזקה בעלת יכולות וכוחות חיוביים אשר בעת הצורך יודעת להגן על עצמה.

נוכח אורחות חייו הנורמטיביים, נוכח שיתוף הנאשם בדפוסיו הבעייתיים, נוכח היעדר עבר פלילי, נוכח הרצון המשותף של הזוג לחיות יחד, נוכח כך שההליך הפלילי מהווה גורם מרתיע ומציב גבולות - התרשם שירות המבחן כי רמת הסיכון להישנות התנהגות פורצת חוק פחתה. בסופם של הדברים הומלץ להסיר את התנאים המגבילים וזאת לצד בחינת שילוב הנאשם בהליך טיפולי בתחום האלימות במשפחה.

לאור האמור בתסקיר הראשון נדחו הטיעונים לעונש לצורך קבלת תסקיר משלים. מהתסקיר מיום 10.9.13 עולה כי לאחר שסוכם עם הנאשם על שילובו בקבוצה טיפולית ב"דיאלוג מחודש", שירות המבחן לא הצליח ליצור קשר עם הנאשם על מנת לזמנו לראיון קבלה במסגרת טיפולית זו ולפיכך לא ניתנה המלצה בעניין. זאת ועוד, מצוין כי המתלוננת מסרה כי לאחר הסרת התנאים המגבילים, מערכת היחסים בין השניים ידעה עליות ומורדות וזו הייתה אמביוולנטית בנוגע להמשך הקשר הזוגי. בדיון מיום 21.10.13 ניתנה לנאשם הזדמנות נוספת לבחון שילובו בהליך טיפולי והטיעונים לעונש נדחו פעם נוספת לקבלת תסקיר.