ת"פ 36379-05-13 מדינת ישראל נ' דגן ואח'

כתב האישום וההודאה

הנאשמים הודו והורשעו בעובדות כתב אישום מתוקן לפיו ביצעו, בצוותא חדא, עבירה של חבלה או פציעה כשהעבריין מזוין.

כתב האישום מספר כיצד ביום 14.5.13 בשעת אחר הצהריים, איתרע מזלו של בסאם דבאח (להלן: "המתלונן"), אשר השיח לפי תומו במכשיר הפלאפון שלו בקרן רחוב, בסמוך לביתם של הנאשמים.

הנאשם 2 (להלן: "שפירא") אמר למתלונן: "למה אתה מדבר גבוה סתום את הפה" (הציטוטים מובאים כפי שהם במקור, בכתב האישום), ובתגובה ענה לו האחרון: "למה אני בבית שלך, אני ברחוב" ועל כך השיב לו שפירא "אשבור לך את הראש", והמתלונן לא נשאר חייב והשיב: "סתום את הפה יא בן זונה רד למטה תהיה גבר".

דא עקא, שאת ה"הזמנה" של המתלונן, חלק הנאשם עם הנאשם 1 (להלן: "דגן"), שותפו לדירה דאז, והשניים הצטיידו היטב טרם ירדו לרחוב: דגן אחז בצינור פלסטיק, ושפירא הצטייד בחפץ חד, כך לפי כתב האישום.

המתלונן הבחין בשניים שרצו לקראתו, הבין את גודל הסכנה, לא התמהמה וזרק לכיוונם אבנים ששבר מבלוק (לא פגע במי מהנאשמים), ומיד ברח לכיוון רחוב סלמה.

הנאשמים השיגו את המתלונן, ודגן היכה אותו בגבו באמצעות צינור פלסטיק, הפיל אותו לקרקע, אז היכו הנאשמים את המתלונן, בידיהם, כאשר האחרון מתחנן כלפי שפירא שלא יעשה שימוש בחפץ החד שבידו.

המתלונן הצליח לקום ולהימלט אל עבר אתר בניה, שם נטל קרש על מנת להגן על עצמו. דגן ושפירא לא התרשמו מן הקרש שביד המתלונן, והם שבו ותקפוהו, פצעו וחבלו בו בצוותא חדא, כאשר שפירא דוקר אותו בחזהו, פוצע אותו בבטנו ובכתפו, באמצעות החפץ החד שהחזיק, ודגן מצידו מכה אותו בחזהו, בצווארו ובידו, באמצעות הצינור הפלסטיק שהחזיק בידו.

המתלונן, שותת מדם, השליך על הנאשמים את הקרש וניסה לנוס על נפשו.