ת"פ 35090-03-11 אגף המכס והמע"מ - נצרת נ' תשתיות בע"מ ואח'

רקע וטיעוני הצדדים

1.כנגד הנאשמים – חברה פרטית לעבודות עפר ומנהלה הפעיל (להלן: "הנאשמת" ו"הנאשם") – הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות לפי חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: "חוק המע"מ").

2.בהתאם לאמור בכתב האישום, הורשעו הנאשמים על פי הודאתם בביצוע 8 עבירות של אי הגשת דו"חות תקופתיים במהלך שנת 2008.

3.בטיעוניה לעונש עמדה ב"כ המאשימה על החומרה הנודעת לעבירות הנזכרות, על הפגיעה ביכולתן של רשויות המס לשום שומות אמת ועל הפגיעה המשמעותית בקופת המדינה. עוד ציינה כי המחדלים אמנם הוסרו, אך 6 מתוך 8 הדו"חות הוגשו כדו"ח אפס, כך שניתן היה להגישם במועד. אשר למתחם הענישה הראוי ציינה כי זה כולל מאסר בפועל של 4-8 חודשים בגין כל דו"ח, 2-8 חודשי מאסר מותנה וקנס הנע בין 1,000 ל-29,000 ₪. בנסיבות – ובשל הסרת המחדלים – ציינה כי ניתן להסתפק בענישה מותנית וקנס, מן הרף הגבוה של המתחם.

4.אף הסנגור ביקש שלא למצות את הדין עם הנאשם, תוך שהדגיש כי בעת ביצוע העבירות היה הנ"ל בן 18-19, ומאז לקח אחריות מלאה על מעשיו, הסיר את המחדלים ושב לדרך הישר. עוד ציין כי חוב המס שנבע מן הדו"חות שהוגשו היה נמוך ביותר, ובהתאם לו אף הנזק לקופה הציבורית. בסיכום ביקש שלא להכביד על הנאשם ולהסתפק בהטלת קנס השקול לגובה הקנס המינהלי.

דיון

5.כמצוות סעיף 40ג(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), בבואנו לקבוע את מתחם הענישה ההולם יש להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

• חומרת העבירות והפגיעה בערך המוגן