מדינת ישראל נ' פור ואח'

רקע

1. הנאשמים 1, 3 ו-5 (להלן: "הנאשמים") הורשעו לאחר ניהול הוכחות בעבירה של צד להסדר כובל, בשני אישומים, לפי סעיף 47(א)(1) בצרוף סעיפים 4, 2(א) ו-2(ב)(1) בחוק התחרות הכלכלית, תשמ"ח-1988 (להלן: "חוק התחרות הכלכלית").

   הנאשמות 2, 4 ו-6, שהן חברות בע"מ, הורשעו גם בסעיף 23(א)(2) בחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), (הנאשמות 2 ו-4 בשני אישומים והנאשמת 6 רק באישום השני).

2. על פי המתואר בעובדות כתב האישום בו הורשעו הנאשמים, הנאשמים מחזיקים בחנויות גיימינג, שבהן נמכרים משחקי וידאו וקונסולות משחק, ומפרסמים את מוצריהם באתר זאפ, המהווה עבורם פלטפורמה פרסומית מרכזית. במועדים הרלוונטיים לכתב האישום הנאשם 1 היה מעורב בניהולה של נאשמת 2, שהיא חברה בע"מ שהפעילה חנות בשם "גיים אנד מובייל". הנאשם 3 שימש כמנהל ובעלים משותף בנאשמת 4, שהיא חברה בע"מ שהפעילה חנות בשם "פליי גיים". הנאשם 5 שימש כבעלים וכמנהל של הנאשמת 6, שהיא חברה בע"מ שהוקמה ביום 23.2.16, והפעילה חנות בשם "ג'נסיס גיימס". מדובר בחנויות שעיקר עיסוקן במכירה פיזית ומקוונת של משחקי וידאו, קונסולות משחק ומוצרים נלווים, ויש לראות במעשיהם ובמחשבותיהם הפליליות של הנאשמים 1, 3 ו-5, כמעשיהם ומחשבותיהם של החברות, הנאשמות 2, 4 ו-6 בהתאמה.

3. על-פי המתואר באישום הראשון, בתאריך 21.6.15 פתח הנאשם 7 קבוצת ווטסאפ בשם "המורחקים" (להלן: "קבוצת המורחקים"). בקבוצה היו חברים נאשמים 1, 3, 5, ו-7 וכן עוד שני בעלי חנויות גיימיניג. קבוצת המורחקים הייתה פעילה במשך 17 ימים עד ליום 7.7.15. במסגרת הקבוצה, ביום 1.7.15 הסכימו חברי הקבוצה, וביניהם נאשמים 1, 3, 5 ו-7, לתאם את מחירי חלק מקונסולות המשחק המפורסמות על ידם בזאפ, ובכלל זה הקונסולות הפופולריות. על רקע חוסר נכונותו של אחד מבעלי חנויות הגיימינג לשתף פעולה עם ההסכמה דלעיל, פתח הנאשם 3 ביום 1.7.15 קבוצת ווטסאפ נוספת בשם "קבוצה בלי שי" (להלן: "הקבוצה בלי שי"). אל קבוצה זו צירף הנאשם 3 את נאשמים 1, 5 ו-7 ובעל חנות גיימינג נוסף. הקבוצה הייתה פעילה במשך כ-8 חודשים עד ליום 26.2.16. במהלך התקופה הזו, חברי הקבוצה "בלי שי" יישמו את ההסכמה המתוארת לעיל, ותיאמו את מחירן של חלק מקונסולות המשחק המפורסמות על ידם בזאפ, כמו גם את מחיריהם של משחקי וידאו שונים במספר הזדמנויות.

   על-פי המתואר באישום השני, ביום 27.9.16 הושקה גרסה חדשה למשחק פיפ"א, היא פיפ"א 17 (להלן: "פיפ"א 17"). ביום 20.9.16 פתח הנאשם 1 קבוצת ווטסאפ בשם "הפראיירים של ישראל" (להלן: "קבוצת הפראיירים"), שאליה צירף את הנאשמים 3, 5, ו-7 וכן כעשרה בעלי חנויות גיימינג נוספים. הקבוצה הייתה פעילה במשך 7 ימים עד ליום 26.9.16, יום לפני השקת פיפ"א 17. בתקופה הרלוונטית לאישום זה מרבית התעניינות הגולשים באתר זאפ בכל הנוגע לפיפ"א 17 ולקונסולות המשחק מסוג פלייסטשיין ואקסבוקס הייתה בחנויות של חברי הקבוצה. ביום 20.9.16 הסכימו חברי הקבוצה, וביניהם הנאשמים 1, 3, 5 ו-7, לתאם את מחירו של פיפ"א 17 המוצע על ידם למכירה מקוונת בזאפ (להלן: "ההסכמה"). בתחילה סוכם כי מחיר פיפ"א 17 יעמוד על 299 ₪ ובהמשך עודכנה ההסכמה למחיר של 275 ₪ במכירה מוקדמת, ול-299 ₪ ביום השקת המשחק. נאשמים 1, 3, 5 ו-7 יישמו את ההסכמה שהושגה בקבוצה בדבר מחיר פיפ"א 17 שיוצג בזאפ. בנוסף להסכמה המתוארת לעיל, תיאמו ביום 21.9.16 חלק מחברי הקבוצה, וביניהם הנאשמים 1, 3, 5 ו-7 להעלות את מחירן של חלק מקונסולות המשחק המפורסמות על ידם למכירה מקוונת בזאפ, לרבות הקונסולות הפופולריות.

   תמצית הכרעת הדין

4. בהכרעת הדין המפורטת נקבע כי המאשימה הוכיחה שמעשי הנאשמים 6-1 בשני האישומים (למעט הנאשמת 6 שלא הואשמה באישום הראשון) היו בגדר הסדר כובל לפי סעיף 2 לחוק התחרות הכלכלית, וכי הוכחו היסוד העובדתי והיסוד הנפשי בעבירה.

   נקבע כי הנאשם 1 היה זה שכתב בקבוצות הווטסאפ המורחקים, הקבוצה בלי שי והפראיירים של ישראל ושלח את ההודעות הקוליות, ונדחתה טענתו של הנאשם 1 שמדובר במי שהתחזה לו.

   נדחתה טענת הנאשם 5 שהעובד שלו היה אחראי על פרסום המחירים בזאפ, ושלא הוכח קשר בין הקבוצות לבין התנהלותו של הנאשם.

   נדחו הטענות לאכיפה בררנית בעניינם של הנאשמים. נקבע כי על אף שהיו מעורבים אחרים שביצעו לכאורה עבירה של הסדר כובל, הרי שלא נפל פגם בהחלטת המאשימה שלא להעמידם לדין, וקיימת הבחנה עניינית בין האחרים לבין הנאשמים אשר הועמדו לדין. נקבע כי במסגרת שיקולי הענישה, יהיה מקום לתת משקל מסוים לכך שהיו אחרים מעורבים בפרשה, אשר לא הועמדו לדין.

   נדחתה טענת הנאשמים לפיה מעשיהם נועדו למנוע מחירי הפסד ומחירי פיתוי ובשל כך יש לזכותם.

   כמו כן נדחתה הטענה לזוטי דברים. נקבע שהנאשמים פגעו בערכים מוגנים של הגנה על התחרות באופן שאינו מהווה זוטי דברים כדרישת סעיף 34 י"ז בחוק העונשין.

   לפיכך, הורשעו הנאשמים בשני האישומים, בביצוע עבירה של צד להסדר כובל (והנאשמת 6 באישום אחד בלבד), כמפורט לעיל.