ת"פ 34510-06-14 מדינת ישראל נ' ג.

ביום 12.6.14 ישבו הנאשמת ובן זוגה, המתלונן בחדר השינה בביתם בבת ים, ושתו משקאות אלכוהולים. הנאשמת שאלה את המתלונן אם הוא בוגד בה ובתגובה הוא השיב לה "מה את מטומטמת" וסטר על לחייה. הנאשמת הלכה למטבח, נטלה סכין בעלת להב באורך 11 ס"מ, ושבה לחדר. כאשר הבחינה כי המתלונן שוכב על צידו כשהוא ישן, היא ניגשה אליו ודקרה אותו 2 דקירות בבית החזה, ודקירה נוספת בכתף.

כאשר הבחינה שהמתלונן מדמם, הזעיקה הנאשמת את המשטרה ואת שרותי ההצלה.

כתוצאה מדקירות נגרמו למתלונן שלושה חתכים, האחד באורך 2 ס"מ מעל הצלע השלישית משמאל, השני באורך 4 ס"מ מעל צלע 2 משמאל, והדקירות חדרו לחלל החזה.

הדקירה השלישית באורך 1.5 ס"מ, היתה בכתף שמאל.

המתלונן סבל משטף דם בוריד הריאה, איבד 2 ליטר דם, סבל מחור בריאה השמאלית ומשטף דם באזור הסמוך ללב. היה בסכנת חיים, ונדרש לניתוח דחוף של כניסה לחלל החזה כדי להציל את חייו.

בעת הגשת כתב האישום, היה עדיין מאושפז בביה"ח, אולם יצא מכלל סכנה, והיום אף התייצב באולם בית המשפט.

הצדדים הגיעו להסדר שעל פיו תודה הנאשמת בכתב האישום, אולם לא היתה הסכמה לעונש פרט למתחם ענישה שפרטה התביעה.

במסגרת הטיעונים לעונש הוגשה חוו"ד של שני פסיכולוגים שסקרו את מהלך חייה של הנאשמת.

הנאשמת היא בת 30, רווקה ואם ל- 5 ילדים משלושה אבות שונים, ומראשית חייה סבלה מאלימות הזנחה ובדידות. אביה היה שיכור ואלים, ואמה מתנערת ממנה וקרה. בהיותה בגיל צעיר עברה הנאשמת אונס אכזרי שהותיר אותה פצועה גם פיזית וגם נפשית.

היא עצמה חזרה על המצב האלימותי שחוותה בילדותה, וחייתה עם בני זוג מנצלים, אלימים ובוגדניים.

היא תיארה מסכת של אלימות הדדית עם בני הזוג, תוך שתיית אלכוהול וחיים בשולי החברה.

בתקופה של 10 שנים היא ילדה 5 ילדים לשלושה אבות שונים, אך לא הצליחה לתפקד כאם וילדיה נלקחו ממנה למשפחות אמנה.

בחווה"ד מצויין כי ניכר דפוס עיקבי של הרס עצמי, פגיעה עצמית וקבלת החלטות שגויות.

בן הזוג האחרון, המתלונן הדביק את הנאשמת באיידס ובצהבת, היא לא ידעה שהוא סובל מהמחלה, והוא אמר לה במפורש שהדביק אותה בכוונה ע"מ שלא תעזוב אותו. הנאשמת חשה כעס כאשר הבינה זאת, אולם חששה להישאר לבד כאשר היא מטופלת ב- 5 ילדים ונשאית איידס וחולה בצהבת, אבל כן בחרה להישאר בזוגיות עימו.