ת"פ 34508-09-13 פרקליטות מחוז חיפה - פלילי נ' עוטר(עציר)

כתב האישום וההליכים

1. הנאשם הורשע בהתאם להסדר טיעון שלא כלל הסכמה עונשית, בעבירות של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"); זיוף בכוונה לקבל דבר, בנסיבות מחמירות (שלוש עבירות) לפי סעיף 418 סיפא לחוק העונשין; שימוש במסמך מזויף (שתי עבירות), לפי סעיף 420 לחוק העונשין; וכן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (שתי עבירות), לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין.

    

2. בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן, בשנת 2011 גנב הנאשם פנקס שיקים ממעבידו אותה עת. לאחר פיטוריו, זייף הנאשם שלושה שיקים מהפנקס בכך שמילא בהם סכומים שונים וחתם בשם המתלונן. הנאשם עשה שימוש בשניים מהשיקים המזויפים ורכש באמצעותם מוצרים שונים בסכום כולל של 8,250 ₪.

    

   טיעוני הצדדים לעונש

    

3. ב"כ המאשימה טענה כי מעשים כגון אלו פוגעים בקניינו של אדם, באמון שבין עובד ומעביד, וביציבות המסחר. עוד נטען כי מעשיו של הנאשם היו מתוכננים וחזרו על עצמם. מכאן התבקש מתחם עונש הולם הנע בין 8 חודשי מאסר בפועל ועד 18 חודשי מאסר. ביחס לעונש שיש להטיל על הנאשם, הפנתה המאשימה לעברו הפלילי המכביד; למאסר המותנה התלוי ועומד נגדו; לרכוש שלא הוחזר לבעליו וביקשה להשית עליו עונש מאסר בפועל בגדרי המתחם לצד הפעלת המאסר המותנה במצטבר, מאסר על תנאי וקנס. כמו כן ביקשה המאשימה להורות על ריצוי עונש המאסר במצטבר למאסר אותו מרצה הנאשם כעת.

    

4. ב"כ הנאשם טען כי מדובר בגניבה בסכומים נמוכים יחסית ולאור כך טען כי מתחם העונש ההולם כולל בגדרו התחתון עונש מותנה בלבד. בהתייחסו לשיקולים שיש לשקול לצורך גזירת העונש, בגדרי המתחם, הפנה הסנגור להודאת הנאשם; לנטילת אחריות; לפציעה קשה שמקורה בתאונה שעבר הנאשם לפני כשנתיים; לנישואיו הטריים ולחלוף הזמן. ביחס למאסר המותנה טען הסנגור, בשפה רפה, שהוא אינו בר הפעלה וביקש להסתפק בהטלת מאסר מותנה. לחלופין, ביקש הסנגור להפעיל את המאסר המותנה בחופף לעונש המאסר שיוטל בתיק זה וכן בחופף לעונש מאסר בו נתון הנאשם כיום במסגרת תיק אחר.