מדינת ישראל נ' אבו עאנם (עציר)

"תנהג בי בעדינות...כי אין לב בכל העולם שהוא אסיר תודה יותר על האדיבות שלך מאשר הלב שלי. אל תשבור את רוחי עם מקל, כי אני צריך ללקק אותך בידיים...הסבלנות וההבנה שלך תלמד אותי במהירות את הדברים שאתה רוצה שאני אעשה" (תפילתו של כלב, מאת בת' נורמן האריס).

"אָסוּר מִן הַתּוֹרָה לְצַעֵר כָּל בַּעַל חָי. וְאַדְּרַבָּא, חַיָיב לְהַצִּיל כָּל בַּעַל-חַי מִצַּעַר, אֲפִילּוּ שֶׁל הֶפְקֵר..."(ר' שלמה גאנצפריד, קיצור שולחן ערוך  סימן קצא, סעיף א, עמוד שמב).

א. כתב-האישום:

הנאשם הורשע בעקבות הודאתו בכתב-אישום המייחס לו עבירות של התאכזרות בבעל חיים, בניגוד לסעיף 2 (א) ביחד עם סעיף 17 (א) (2) לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד – 1994 והיזק לבעל חיים, בניגוד לסעיף 451 לחוק העונשין התשל"ז – 1997.

בתאריך 10.3.19 בשעה 19:50 ברמלה, התאכזר הנאשם לבעל חיים שלא כדין, בכך שבאמצעות מעדר/את חפירה דקר והיכה מספר רב של פעמים, שלושה כלבים בראשם ובצווארם עד שריסק את הגולגולת שלהם וגרם להם לחבלות ולפציעות נוספות.

לאחר מכן, הכניס את שלושת הכלבים לשק גדול, גרר אותם עשרות מטרים מחצר ביתו, תוך שהוא מותיר דם בחצר ביתו ושובל דם לאורך מסלול הגרירה, עד אשר השליכם לתעלה בצד הדרך.

שניים מתוך שלושת הכלבים נמצאו מתים בתוך השק ואילו הכלב השלישי נמצא נושם, אך בשל כשל נשימתי אשר נבע ממעשי הנאשם הוא הומת המתת חסד בידי וטרינר.