ת"פ 34206-03-13 מדינת ישראל נ' שמריה

הנאשם הודה והורשע במסגרת כתב אישום מתוקן, בעבירות של תקיפה סתם – בן זוג, עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין, התשל"ז 1967 (להלן: "חוק העונשין")+ 382 (ב) לחוק העונשין, בעבירה של איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, בעבירה של היזק לרכוש במזיד, עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין וכן בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש – בן זוג, עבירה לפי סעיף 382 (ג) לחוק העונשין.

יצוין כי הודעתו של הנאשם כאמור, הייתה לאחר שהחל משפט ההוכחות בו העידה המתלוננת.

כעולה מעובדות כתב האישום, בחודש יולי 2012 או בסמוך לכך, בבית בני הזוג, תקף הנאשם את המתלוננת בכך שהשליך אוכל שפגע בפניה ודחף אותה. כתוצאה מכך נפגעה המתלוננת באוזנה.

ביום 8.3.2013 בדירת בני הזוג, תקף הנאשם את המתלוננת שהינה בהריון, שלא כדין וללא הסכמתה, בכך שתפסה בידיה, חנק אותה והכה אותה בגופה ובידיו, תוך שהוא מאיים עליה כי הוא "ישבור לה את הפרצוף" וכן יחנוק אותה, כדי להפחידה ולהקניטה וכל זאת לעיני בנם הפעוט שבכה.

המתלוננת התקשרה למשטרה לעזרה ואז לקח הנאשם את הטלפון הסלולארי של המתלוננת והטיחו על הקיר ובכך שברו, ויצא מן הבית.

המתלוננת סבלה כתוצאה מהתקיפה מכאבים ורגישות בצווארה ובכתפיה.

ביום 5.1.14 הרשיע בית משפט זה את הנאשם על פי הודאתו ושלחו לקבלת תסקיר שירות המבחן, עוד הוסכם כי בשלב זה הטיעון לעונש יהיה "פתוח" וכל צד יוכל לטעון לעונש כמיטב הבנתו.

בהתאם להסדר הטיעון, נערך לנאשם תסקיר של שירות המבחן.