ת"פ 34115-10-14 מדינת ישראל נ' חמודה(אחר/נוסף)

בפתח הדברים אציין כי אני רואה לזכות את הנאשם מהעבירות של התפרעות וניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות המיוחסות לו בכתב-האישום המתוקן. אשר לעבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 274(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין או החוק) המיוחסת אף היא לנאשם בכתב-האישום המתוקן - אני רואה לזכות את הנאשם מעבירה זו מחמת הספק, ולהרשיעוֹ תחתיה בעבירה של תקיפת שוטר (שלא בנסיבות מחמירות) לפי סעיף 273 לחוק.

כתב-האישום

1.כתב-האישום המקורי שהוגש בהליך זה מלכתחילה, ייחס לנאשם ארבע עבירות. ביום 17.12.2014 תוקן כתב-האישום לבקשת המאשימה, באופן שהוראת-חיקוק מס' 4 נמחקה מכתב-האישום המקורי (להלן: כתב-האישום המתוקן).

לנאשם מיוחסות כעת שלוש עבירות: עבירה של התפרעות לפי סעיף 152 לחוק העונשין; עבירה של ניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 274(2) ו- (3) לחוק; ועבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 274(1) לחוק.

2.בהתאם לנטען בכתב-האישום המתוקן, ביום 15.10.2014 בסמוך לשעה 09:00, בעקבות מניעת כניסה של מתפללים להר הבית, התקיימה הפגנה בה השתתפו כ- 500 מפגינים בסמוך לשער האריות בירושלים. במהלך ההפגנה, בשעה 10:50 לערך, נשמעה הוראת פיזור למפגינים, כאשר מפקד הכוח הבהיר למפגינים במערכת הכריזה כי ההפגנה בלתי חוקית והמשטרה החלה לפזר את המפגינים. כאשר הגיעו חלק מהמפגינים לכיוון צומת רוקפלר (להלן: המקום), הם החלו להתנגד לכוח המשטרתי שסייע בפינוי המפגינים, וכן החלו ליידות לעברו אבנים (להלן: ההתפרעות).

לפי הנטען, במהלך ההתפרעות, הנאשם שהיה בין המתפרעים, יידה מספר אבנים לעבר השוטרים שהיו במקום. השוטר אנדריי רון זיהה את הנאשם מיידה אבנים, רץ לעברו, צעק לו "עצור" וניסה לעצור את הנאשם ביחד עם השוטר יצחק תורג'מן. הנאשם התנגד למעצר, ובמהלך התנגדותו נשך את השוטר יצחק תורג'מן ברגלו. בגין כל אלה, מיוחסות לנאשם שלוש עבירות כמפורט לעיל.

יריעת המחלוקת

3.בתשובה לכתב-האישום, הכחישה ההגנה את כל העבירות המיוחסות לנאשם.

לאחר שמיעת העדויות בתיק, נראה כי אין היום מחלוקת בין הצדדים כי הנאשם ובן-דודו הגיעו באוטובוס עם קבוצת נוסעים מצפון הארץ, לנקודה הסמוכה לצומת גת שמנים בירושלים כדי להתפלל במסגד אל-אקצה, אולם הכניסה להר הבית נאסרה ביום האירוע. הנוכחים פונו על-ידי המשטרה מאזור צומת גת שמנים בכביש העולה לכיוון צומת רוקפלר (צילום אוויר נ/ 1). בהמשך הדרך, התפתחה התפרעות שכללה יידוי אבנים, כאשר המשטרה הפעילה אמצעים לפיזור הפגנות שכללו רימוני הלם, כדורי ספוג, פרשים על סוסים ומכת"זית (מכלית התזה). במאמר מוסגר יוער כי בחקירת המשטרה, הכחיש הנאשם כי ראה יידוי אבנים סביבו (אשוב להתייחס לכך בהמשך הדברים). עם זאת, בעדותו לפניי אישר הנאשם כי בשלב בו החל לעלות לכיוון צומת רוקפלר ביחד עם בן-דודו, הוא הבחין סביבו בידויי-אבנים על-ידי אחרים לעבר כוחות הביטחון. מכאן שגם נקודה זו איננה שנויה במחלוקת.

בסיכומיה בעל-פה לא חלקה המאשימה על כך שבן-הדוד של הנאשם (שהעיד במשפט מטעם ההגנה) התלווה לנאשם לביקור בירושלים, ואף לא חלקה על כך שבן-הדוד הוא עיוור (עמ' 57, ש' 10 לפרוטוקול). לטענת הנאשם, מאחר שבן-דודו איבד את מאור עיניו, הוא נזקק לליווי צמוד של הנאשם לאורך כל האירוע.