ת"פ 33615-02-16 מדינת ישראל נ' בני גאבר(אסיר)

1.הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של כניסה ושהייה בישראל שלא כדין, עבירה לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב 1952 והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

2.על פי עובדות כתב האישום בהם הורשע הנאשם על פי הודאתו עולה כי בזמנים הרלוונטים לעובדות כתב האישום היה הנאשם תושב שטחים ללא אישור כניסה או שהיה בישראל על פי דין וקזאילה רוני ( להלן: "השוטר") שוטר במשטרת ישראל לבוש מדי משטרה הממלא תפקידו כדין. בתאריך 15/2/16 סמוך לשעה 09:01 , בכפר עילבון הבחין השוטר בנאשם כאשר התקרב אל הנאשם הכשיל אותו הנאשם מלמלא את תפקידו באופן שהחל הנאשם להימלט השוטר צעק לו לעצור אך הנאשם לא עצר והמשיך לרוץ, השוטר החל לרדוף אחרי הנאשם רגלית כ- 500 עד שהנאשם נתפס.

3.בתאריך 16/2/16הודה הנאשם בעובדות כתב האישום והורשע בביצוע עבירת שהייה בלתי חוקית והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

טיעונים לעונש מטעם הצדדים:

4.התביעה טענה כי הערך המוגן שנפגע הינו שלום הציבור וביטחונו וכן פגיעה חברתית וכלכלית וכן זכות המדינה לברור את הבאים בשעריה.

הנאשם שהה בישראל, לדבריו, כ-15 ימים וגם בעת שראה שוטרים לא נרתע וברח, עד אשר נתפס, דבר אשר מגביר את מסכנותו בעת שביצע עבירה נלווית.

התביעה מבקשת להשית על הנאשם עונש מאסר במתחם שבין 3 ל-9 חודשים, זאת בעיקר בשל העבירה הנלווית. בנוסף, מבקשת להשית עליו מאסר על תנאי צופה פני עתיד וכן קנס.

5.הסנגור טען כי ביטחון המדינה או הביטחון במיוחד אינו הערך הנפגע ב-ה' הידיעה מעבירת השב"ח. הערך הנפגע בעיקר הוא זכות המדינה להחליט מי יבוא בשעריה.

לעניין הנאשם, מדובר באדם בן 25, נשוי, אב לשתי בנות, אשתו בהריון בחודש שמיני, גר עם אימא שלו, אביו נפטר.

הנאשם הוא המפרנס היחיד של המשפחה. הוא נכנס לישראל למטרת פרנסה בלבד, אין לו שום כוונה אחרת.