ת"פ 33486-05-14 מדינת ישראל נ' עזריאל ואח'

בעניין נאשם 2

על יסוד הודאת הנאשם נקבע כי הוא ביצע עבירת איומים בניגוד לסעיף 192 בחוק העונשין תשל"ז -1977 והפרעה לעובד ציבור בניגוד לסעיף 288 א (1) בחוק.

כתב האישום תוקן במהלך שמיעת הראיות ולאחר שהתגלע קושי ראייתי. יצוין כי עם נאשם 2 עמד לדין גם נאשם 1 אשר בהתאם לכתב האישום הינו בעל המוסך.

בהתאם לכתב האישום המתוקן, ביום 9.7.13 הגיעו עובד המשטרה הירוקה ומהנדס במשרד להגנת הסביבה אל המוסך כדי לבצע ביקורת ובמסגרתה דגימת שפכים.

הנאשמים התנגדו לביצוע הביקורת ונאשם 2 התקרב אל המהנדס במהלך האירוע תוך שהוא מאיים עליו עם אחרים כי יהרוג ויקבור אותו. זאת כדי שהמהנדס ימחק את תמונות העסק המצביעות על ליקויים מהטלפון הנייד שלו. בהמשך לאירוע זה, כאשר ביום 14.7.13 חזרו המתלוננים אל המוסך מלווים בסיירי המשטרה הירוקה והכחולה, נתקלו גם בפעם הזו בהתנגדות אלימה מצד הנאשמים ובגין אירוע זה נקבע כי הנאשם ביצע עבירה של הפרעה לעובד ציבור.

בגזר דינו של נאשם 1 אשר במסגרת הסדר עתרו הצדדים להטיל עליו מאסר על תנאי וקנס, קבעתי כי אין להשלים עם מצב בו מגיעים עובדי המשרד להגנת הסביבה ועובדי המשטרה הירוקה לבצע ביקורות בבתי עסק ואלו נמצאים נהדפים ואינם מסוגלים לבצע את הביקורת לשמה הגיעו.

עסקינן כאמור בשני אירועים נפרדים זה מזה במספר ימים וחרף הסלמת האירוע הראשון ואיומי הנאשם על המתלונן באותו אירוע, שב והתנהל הנאשם באופן אשר היה בו משום הפרעה לעובד הציבור גם באירוע הנוסף.

כפי שקבעתי בגזר הדין של נאשם 1, הרי שאינטרס הציבור הוא כי עובדי הציבור יוכלו לבצע מלאכתם נאמנה וכי באותו עניין מטרת הביקורת הייתה למנוע הזרמת שפכים למערכת הביוב העירונית, מטרה אשר יש בה כדי להביא לטובת הכלל.

נוכח דברים אלו כאמור, הורשע נאשם 1 בעבירות של הפרעה לעובד ציבור בשני האירועים ובהעלבת עובד ציבור באירוע השני.

נוכח הפגיעה בערכים המוגנים ובראשם האינטרס כי עובדי הציבור יוכלו לבצע עבודתם נאמנה, ומבלי להיות מאוימים, אני קובעת מתחם עונש הולם כולל לשני האירועים שהינו החל במאסר על תנאי וכלה במספר חודשי מאסר.