ת"פ 32379-08-12 מדינת ישראל נ' רוטהנדלר ואח'

בפניי בקשת הנאשמים להורות על ביטול כתב האישום שהוגש כנגדם בשל הגנה מן הצדק.

1. לטענתם, הם נעדרו מחשבה פלילית, הוטעו ע"י העובדת לחשוב כי היא מחזיקה אישורים כדין, בהתאם לסעיף 15 לחוק העבירות המנהליות היה צריך להטיל עיצום כספי ולא לנהל הליך פלילי. עוד הוסיפו כי הם אנשים נורמטיביים ונעדרי עבר פלילי.

2. המאשימה בתגובתה, הקדימה וטענה כי סעיף 149(4) לחוק, בו נתלו הנאשמים, אינו רלוונטי, לטענה בדבר היעדר יסוד נפשי, שכן עסקינן בטענת הגנה, לפיה, גם נאשם יודה בכל עובדות כתב האישום, לא יהיה בכך כדי להרשיעו, דבר שאינו מתקיים בעניינו.

3. על פי עובדות כתב האישום, במשך תקופה של כ- 7 חודשים, הנאשמים העסיקו את העובדת הזרה בביתם בעבודות משק בית שונות מבלי שניתן להם היתר לעשות כן. עוד נטען, כי במסגרת בקשה מקדמית לביטול כתב אישום מחמת הגנה מן הצדק, אין בית המשפט דן ביסוד הנפשי של הנאשם. שלב זה הנו חלק מהליך ההוכחות בתיק ואין די בהצהרת הנאשם כי לא ידע או הוטעה.

4. המאשימה הוסיפה כי הבקשה אנה עומדת בכללים שנקבעו בפסיקה ביחס לביטול כתב אישום מחמת הגנה מן הצדק, שכן לא נפל כל פגם בהליך המתנהל כנגדם וההחלטה להגיש כתב אישום הנה בהתאם להוראות סעיף 15 לחוק העבירותה מנהליות; משלא נפל פגם כאמור, הרי שאין חשש שהגנתם תיפגע וביחס ליתר טיעוניהם, הדבר מחייב שמיעת ראיות.

    

   דיון והכרעה

5. לאחר ששקלתי את טענות הנאשמים, ראיתי לדחות את הבקשה, וזאת מכל הטעמים שהועלו ע"י המאשימה.

6. אפרטם בקצרה להלן. ביחס לטענה בדבר היעדר מחשבה פלילית, מדובר בטענה הדורשת בירור עובדתי בשלב שמיעת הראיות, ובית הדין אינו יכול בשלב זה לקבלה רק על סמך העובדה שנטענה בבקשה.