ת"פ 31988-01-14 מדינת ישראל נ' אבו עאזרה

על פי הודאתו הורשע הנאשם בעבירות של דרישה באיומים של רכוש ותקיפה הגורמת חבלה של ממש.

בתאריך 5/1/14 בשעה 23.20 לערך חזר המתלונן מעבודתו והלך ברחוב ביבנה כשהוא נושא על גופו תיק. הנאשם הגיח לפתע ואחז בידו האחת בגרונו של המתלונן ובידו השניה ניסה למשוך את תיקו של המתלונן וכן אמר לו: "תביא את הכסף, אם לא תביא את הכסף אני אדקור אותך". המתלונן התנגד ואף צעק לעזרה, אולם הנאשם המשיך לתקוף אותו בכך שהיכה באגרוף בפניו. כתוצאה מכך נגרם למתלונן דימום מאפו.

התביעה הדגישה את הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשיו של הנאשם, שהם שלמות גופו וקניינו של הפרט, כמו גם ההגנה על האוטונומיה של והגנה על תחושת הביטחון של הציבור.

מידת הפגיעה בערכים אלה, היא לטעמה של התביעה גבוהה בהתחשב בנסיבות המקרה ובאיומים שליוו את המעשים.

התביעה הביאה מפסיקתו של בית המשפט העליון על מנת ללמוד כיצד יש לנהוג בחומרה באשר למעשים מעין אלה.

לטעמה, על בתי המשפט לתרום תרומתם, ובהתאם להלכות אלה, להטיל על עבירות אלימות שפשו במחוזותינו עונשים מכבידים ומרתיעים.

התביעה הדגישה את הנסיבות לחומרה במקרה זה, את הדרישה באיומים לקבל את תיקו של המתלונן, את המשך תקיפתו של המתלונן , למרות התנגדותו וזעקותיו לעזרה, ואת החבלה שנגרמה לו. עוד הדגישה התביעה כי יש לראות לחומרה את העובדה כי הנאשם בחר לבצע את מעשיו ברחובה של עיר בשעת לילה.

מתחם הענישה הראוי לטעמה של התביעה נע בין 16-36 חודשי מאסר בפועל לצד מאסר מותנה, קנס ופיצוי.

התביעה ערה לעברו הנקי של הנאשם, להודאתו באשמה ולאמור לגביו בתסקיר שירות המבחן ועם זאת , אין מקום לטעמה לסטות ממתחם הענישה ולקבל את המלצות שירות המבחן.

היא הפנתה באשר לכך להלכות בית המשפט העליון.

סוף דבר עתרה התביעה להטיל על הנאשם 17 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה, קנס משמעותי ופיצוי.

ב"כ הנאשם הדגישה כי מדובר בהסתבכותו הראשונה של הנאשם עם החוק וכי לשיטתה מדובר במעשים המצויים ברף הנמוך של מעשים מסוג זה, שכן העבירות לא בוצעו תוך שימוש בנשק קר או חם. יתר על כן, המתלונן הדף את הנאשם ועבירת הגניבה לא הושלמה.