ת"פ 31742-12-13 משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה נ' אסף

כתב האישום מייחס לנאשם עבירה לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

על פי עובדות כתב האישום בתאריך 2.4.13, בשעה 00:01 או בסמוך לכך, בכניסה למושב יד רמב"ם, החזיק הנאשם בכיס מכנסיו בלהב סכין שאורכו .

הנאשם כפר בעובדות, וטען כי החיפוש היה לא חוקי משום שלא היה לשוטרים יסוד סביר לחשוד בו. בנוסף, טען כי החזיק בסכין למטרה כשרה, משום שהוא עובד בחקלאות, ובאותה שעה עבד בחלקה שלו ועשה שימוש בסכין על מנת לתקן צינורות ושם גם נתפס.

לאחר שמיעת העדויות ועיון בראיות שהוגשו, באתי לידי מסקנה שהתביעה עמדה בנטל ההוכחה ואילו הנאשם לא הוכיח כי החזיק בסכין למטרה כשרה.

להלן אבחן את הראיות באספקלריא של טענות הנאשם.

הטענה לאי חוקיות החיפוש 

• ראיות התביעה נסמכות על עדותם של שלושה שוטרים אשר נכחו בעת תפיסת הסכין. עדות השוטרים היתה מהימנה וגרסאותיהם מתיישבות לחלוטין זו עם זו.

• מן העדויות עלה כי השוטרים נתקלו בנאשם, במהלך פעילות לאיתור חשודים בהתפרצות במושב הסמוך, בשעה 22.30. השוטר לויצקי העיד כי ראה את הנאשם יושב בתחנת אוטובוס מחוץ למושב בית חשמונאי ופנה אליו בדברים, כדי להבין פשר הימצאותו שם. בעיצומה של השיחה, הבחין בסכין כשהיא מבצבצת מכיס מכנסי הנאשם, ואז שלף אותה ושאל אותו אודותיה. השוטר סוסו שנכח באירוע רשם דו"ח פעולה שהוגש בהסכמה (ת/5), ותכנו תואם לאמור. בדו"ח נרשם כי נעליו של הנאשם היו מלאות בוץ, וחולצתו נלבשה הפוך, כך שההדפס פונה אל הגוף ולא כלפי חוץ. דו"ח פעולה שרשמה שוטרת שח"מ ספיר יוסף (ת/2), תואם את תוכן עדות לויצקי, ומפרט כי נעלי הנאשם היו מלאות בבוץ.

• נסיבות הימצאותו של הנאשם במקום בשעת לילה די מאוחרת, כשבגדיו נראים כאילו נלבשו בחופזה, נעליו מלאות בוץ, והוא יושב ללא מעש בתחנת האוטובוס, היה בהן כדי לעורר אצל השוטרים חשד של ממש כלפיו, באופן שהצדיק פנייה אליו לצורך בירור הפרטים, ולדעתי היה בכך גם די על מנת להצדיק עיכובו.