ת"פ 30843-11-10

1.הנאשם הורשע בהכרעת הדין מיום 1.5.14 בביצוע עבירה של העסקת שני עובדים זרים שלא כדין בניגוד לחוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991 (להלן: "החוק").

2.המאשימה טענה לעניין העונש, כי העבירה בה הורשע הנאשם הוגדרה זה מכבר מסוג העבירות החמורות, אשר הפכו מכת מדינה. מדובר בעבירה שהינה כלכלית במשמעותה ולפיכך יש להחמיר במישור הכלכלי, על מנת להשיג הרתעה משמעותית. במקרה הנדון נוהל הליך מלא ואין מקום לקבוע נסיבות מקלות.

כיום בהתאם לסימן א' לפרק ו' לחוק העונשין, על בית הדין לקבוע את מתחם הענישה ההולם, טרם ייגזר דינו של הנאשם הספציפי. במקרה הנדון לטענת המאשימה, יש לקבוע מתחם ענישה כשהרף התחתון הוא 2.5 פעמים הקנס המנהלי שהוטל דהיינו 50,000 ₪ והרף העליון הוא 6 פעמים מהקנס , קרי 120,000 ₪.

במקרה זה עותר ב"כ המאשימה לקנס בגובה פי שלוש מהקנס המנהלי ובסך 60,000 ₪.

בנוסף, ביקשה המאשימה להורות כי הנאשם יחתום על התחייבות להימנע מביצוע עבירות לפי חוק עובדים זרים במשך שלוש שנים בסך 116,800.

3.בטיעוניו לעונש, טען הנאשם, כי בחר לנהל את ההליך מתוך אמונה שלמה בצדקתו ואין לשקול זאת לחובתו. ב"כ הנאשם חזר והסביר, כי מדובר בקבלן שעובד בכמה אתרים ולכל אתר יש מנהל עבודה שאחראי על העסקת העובדים ולו היה יודע ששני עובדים ללא היתר מועסקים באתר בו הוא עובד וודאי שלא היה נותן יד לכך. ב"כ הנאשם טען, כי מדובר באדם בן 67 ללא כל עבר פלילי, אשר מקבל קצבה מהביטוח הלאומי כפנסיונר. עוד נטען כי העובדים הזרים שבגין העסקתם הואשם נשאו היתר עבודה בישראל, כשהמחלוקת הייתה כי היתר זה אינו על שם הנאשם. במצב דברים זה הטענה לפגיעה כלכלית ופגיעה בשוק המקומי, אינה רלוונטית.

דיון והכרעה

4.החל מיום 10.7.12 נכנסו לתוקפם הוראות חוק העונשין, התשל"ז-1977, שחוקקו במסגרת תיקון 113 לחוק העונשין, ושעניינן הבניית הענישה. על פי תיקון מספר 113 לחוק העונשין, מלאכת גזירת הדין תיעשה בשני שלבים. בשלב הראשון יש לקבוע מהו מתחם הענישה ההולם לעבירה, ורק לאחר מכן, בשלב השני, יש להכריע מהו העונש המתאים לנאשם, אשר ייגזר, על פי רוב, ממתחם הענישה ההולם. על פי התיקון לחוק, העיקרון המנחה בענישה הוא עיקרון ההלימה, היינו, קיומו של יחס הולם בין חומרת המעשה ונסיבותיו לבין סוג ומידת העונש המוטל על המבצע. מלבד עיקרון זה, המבטא את עיקרון הגמול בענישה, קובע התיקון לחוק כי על בית המשפט הגוזר את הדין להשית ליבו גם לשיקולי ענישה נוספים, כגון הגנה על שלום הציבור; שיקומו של הנאשם; הרתעת היחיד והרבים וכן נסיבותיו האישיות של הנאשם.

5.לאחר עיון בטענות הצדדים להלן החלטתי.

עבירה של העסקת עובדים זרים ללא היתר הינה עבירה חמורה אשר השלכותיה עשויות להיות קשות על המצב הכלכלי והחברתי בישראל ועל שוק העבודה. יש ליתן משקל לעובדה, כי מדובר בעבירה כלכלית אשר הדרך להרתיע מלעבור אותה הינה הטלת קנס משמעותי. מדובר בעבירה חברתית ומוסרית הפוגעת גם בתנאי עבודתם של עובדים מקומיים רבים. אין להתעלם מהעובדה כי במקרים מסויימים העסקת עובדים זרים ללא היתר מהווה גם סיכון בטחוני.