ת"פ 30841-08-13 מדינת ישראל נ' אחרק

1.הנאשם זוכה לאחר שמיעת הראיות מביצוע העבירה המקורית אשר יוחסה לו בכתב האישום, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והורשע תחתיה בביצוע עבירת עושק, לפי סעיף 431 לחוק.

2.מ.א (להלן: "המתלוננת") סובלת מליקוי שכלי קל ובעקבות המתואר בכתב האישום מונה לה אפוטרופוס.

בתחילת שנת 2010, נפגשו הנאשם והמתלוננת בתור לכספומט בבנק, בראש העין. המתלוננת ניסתה למשוך כספים באמצעות כרטיס האשראי שלה (להלן: "הכרטיס") והנאשם פנה אליה והציע את עזרתו. בהמשך נוצר בין הנאשם למתלוננת קשר, במהלכו, הפקידה בידיו את הכרטיס.

במהלך אותה התקופה, משך הנאשם סכומי כסף נכבדים, באמצעות הכרטיס. בין היתר נטל הנאשם כספים מתכניות החיסכון של המתלוננת בבנק, בסך כולל של 77,663 ₪ וכן כספי הלוואה בסך של 6,000 ₪, שנטלה עבורו.

3.במסגרת טיעוניו לעונש, הדגיש ב"כ המאשימה את הערך החברתי אשר נפגע כתוצאה מביצוע העבירה, שמירה על ביטחונם, רכושם ותקינות חייהם של פלגים חלשים באוכלוסייה דוגמת המתלוננת, שאובחנה כסובלת מפיגור שכלי קל. בהקשר זה הדגיש ב"כ המאשימה את הקושי של אוכלוסייה זו להשתלב בחברה ולקיים אורח חיים תקין וטען כי יש להחמיר בענישה של עבריינים מסוג זה על מנת להרתיע, לבל ישנו המעשים.

עוד טען ב"כ המאשימה בדבר חומרת נסיבות ביצוע העבירה והפגיעה הרבה, בערך המוגן. זאת נוכח היות המעשים חוזרים ונשנים, על פני תקופה בלתי מבוטלת ואף לנוכח שיעור סכום העושק. כמו כן בשים לב ליצירתיות ולתחכום שבמעשי הנאשם וגריפת ממונה של המתלוננת לכיסו, תוך ניצול לרעה של פערי המאפיינים האישיים שביניהם וחרף הנזק הנפשי שנגרם לה.

באשר לקביעת מתחם הענישה ההולם לעבירה אשר ביצע הנאשם, טען ב"כ המאשימה כי עבירת העושק זהה בחומרתה לעבירת קבלת דבר במרמה בה הואשם הנאשם מלכתחילה ותוך שסמך ידיו על פסיקה, בשינויים המחויבים, ציין כי הינו נע בין 12-30 חודשי מאסר בפועל.

באשר לגזירת העונש בתוך המתחם, הדגיש ב"כ המאשימה לקולא, את גילו של הנאשם והיותו נעדר עבר פלילי. ומאידך, את אי נטילת האחריות או הפנמת הפסול ואף אי נקיטת כל צעדים על מנת להטיב את נזקה של המתלוננת.