ת"פ 29950-01-15 מדינת ישראל נ' סונוקרט(עציר)

כתב אישום

1. הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב אישום מתוקן והורשע בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק") וכן בעבירה של החזקת מכשירי פריצה לפי סעיף 413ז לחוק.

    

2. על פי עובדות כתב האישום המתוקן הנאשם פנה למוצטפא שאקלדי (להלן: "מוצטפא") ועזמי עבד אלנבי (להלן: "עזמי") וקשר עמם קשר לביצוע גניבת רכב. בהמשך לכך, הסיעו מוצטפא ועזמי את הנאשם, כך שמוצטפא נהג ברכב מסוג טויוטה קורולה אשר בבעלותו של עזמי, ועזמי ישב לידו. משהגיעו לרחוב הרקפת 11 בירושלים, ביקש הנאשם ממוצטפא לעצור את נסיעתו. בשעה 23:30 לערך, הגיע למקום השוטר שלומי גלעד (להלן: "השוטר") והבחין בנאשם , כשהוא רעול פנים וכפפות על ידיו. בהמשך לכך, ביצע השוטר חיפוש על הנאשם. בכיס מעילו החזיק הנאשם שני חוטי חשמל ופנס ובשרוול חולצתו הסליק הנאשם מברג וטען בפני השוטר כי מדובר בפלטינות, שהינם מכשירי פריצה לרכב. משהגיעו למקום שוטרים נוספים, מסר להם הנאשם כי הגיע למקום יחד עם עוד שניים, ברכב טויוטה והוביל אותם אל הרכב, אשר עמד בצד הדרך ובו ישבו מוצטפא ועזמי.

    

   טענות הצדדים לעונש

3. הצדדים הסכימו במסגרת הסדר הטיעון על תיקון כתב האישום כאשר כל אחד מהצדדים יטען לעונש באופן חופשי.

    

4. באת כוח המאשימה עמדה על חומרת מעשיו של הנאשם, אשר ביצע את המעשה תוך תכנון מוקדם ביחד עם שני שותפים נוספים, אשר פגע בערכים המוגנים של הגנה על קנינו של אדם, ומדובר בנכס יקר ערך, רכבו. ב"כ המאשימה עתרה למתחם עונש הולם הנע בין 12 חודשי מאסר בפועל ל-24 חודשי מאסר בפועל.

    

5. אשר לעונש המתאים טענה ב"כ המאשימה כי מחד הנאשם הודה בביצוע העבירות המיוחסות לו וחסך מזמנם של בית המשפט והעדים הרבים, כן נטל הנאשם אחריות למעשיו, ומאידך לנאשם עבר פלילי הכולל ארבע הרשעות קודמות, וכן תלויים ועומדים כנגדו שני מאסרים מותנים, האחד של 12 חודשי מאסר, על כל עבירת רכוש מסוג פשע והשני של 6 חודשי מאסר על כל עבירת רכוש מסוג עוון. מה שמוכיח לדבריה כי הנאשם הפר את החוק ברגל גסה וזלזל בו, הוא לא ניצל את ההזדמנויות שניתנו לו וחזר לסורו.