ת"פ 29067-07-15 מדינת ישראל נ' בני מניה ואח'

הנאשמת 1 (להלן – "הנאשמת"), ילידת 1970, הורשעה על יסוד הודאתה בעובדות כתב האישום בביצוע עבירות של הלנת תושב זר והפרעת שוטר במילוי תפקידו.

לפי עובדות כתב האישום, בין התאריכים 18.2.2015 – 20.2.2015 הלינו הנאשמים בביתם בטירה את גהאד שאפעי, תושב האזור שאינו מורשה להיכנס לישראל. ביום 20.2.2015 ערכו שוטרים חיפוש כדין בבית. הנאשמת הסתגרה עם תושב האזור במקלחת הבית בתואנת שווא לפיה היא מתקלחת וניסתה להסתירו מפני השוטרים.

לחובתה של הנאשמת שתי הרשעות קודמות. הרשעתה הראשונה משנת 2014 בעבירות רכוש. הרשעתה השניה משנת 2015 בעבירה של הלנת תושב זר (בעלה – נאשם 1). בגין הרשעתה האחרונה עומד לחובתה של הנאשמת מאסר על-תנאי בר הפעלה בן חודשיים.

הוגש תסקיר בעניינה של הנאשמת. מן התסקיר עולה כי מדובר באישה הסובלת מקלפטומניה ומטופלת פסיכיאטרית. הנאשמת גרושה ואם לארבעה ילדים רכים בשנים. הילדים סובלים מבעיות בריאותיות ורגשיות חמורות. חייה של הנאשמת היו ונותרו קשים מאוד. אמה נפטרה כשהייתה הנאשמת תינוקת בת 7 חודשים. אביה התעלל בה והפנה כלפיה אלימות רבה. בהיותה כבת 16 נרצח אביה. בעלה הראשון היה אדם נכה שלבסוף נפטר. בעלה השני ואבי ילדיה הוא תושב האזור שאינו מורשה לשהות בישראל. הנאשמת התגרשה מבעלה השני וכיום מתמודדת עם עול גידול המשפחה כמעט לבדה.

הנאשמת נטלה אחריות למעשיה וביטאה חרטה. היא הסבירה את שעשתה נוכח מחויבות כלפי תושב האזור – חבר המשפחה, אשר סייע לילדיה בעיתות מצוקה.

שירות המבחן מכיר את הנאשמת מאבחון קודם וצו מבחן מוצלח. הוא מעריך כי הסיכון להישנות התנהגות בעייתית פחת בעיתוי הנוכחי אולם נדרש המשך התערבות טיפולית שתסייע לנאשמת בחיזוק התמודדותה עם מצבי לחץ משפחתיים, בייחוד בשל גירושיה לאחרונה. הומלץ להאריך את המאסר המותנה העומד לחובת הנאשמת, שהיא כאמור מפרנסת חד הורית והשמתה במאסר תערער לחלוטין את מצב משפחתה, ולחייבה בצו מבחן למשך שנה.

ב"כ המאשימה טענה כי שלושה חודשים בלבד חלפו מאז מתן גזר הדין הקודם בעניינה של הנאשמת ועד שעברה את העבירה הנוכחית. היא עתרה להפעלת המאסר המותנה והשתת עונשים נוספים. הוגשה פסיקה לתמיכה בטענת המאשימה כי מתחם העונש ההולם את מעשי הנאשמת הוא מאסר בפועל (מאחורי סורג ובריח או בעבודות שירות). נתבקשתי לא לסטות מהמתחם.